הוועדה המוניטרית של בנק ישראל העלתה את הריבית ב-0.5% לרמה של 3.75%. עלייה זו מצטרפת לסדרה של העלות ריבית, שמבצע בנק ישראל, מאז החל בתהליך ההידוק המוניטרי שנועד לבלום את האינפלציה באפריל 2022. העלאת הריבית היתה צפויה מראש בשל קצב האינפלציה המהיר שהגיע בחודש האחרון לרמה שנתית של 5.3%, רמה הגבוהה ב-2.3% מהגבול העליון של יעד יציבות המחירים שקבע בנק ישראל.
גם בהחלטתו הקודמת בנובמבר העלה בנק ישראל את הריבית ב-0.5%, זאת לאחר שתי העלאות חדות של 0.75% וברקע הנתונים המצביעים על האטה במשק. להחלטה האחרונה הובילו מספר גורמים, אומר הבנק, ובהם המשך העלאת הריבית בבנקים מרכזיים בעולם, עליית מחירי הדירות והיחלשות השקל, המביאה להתייקרות המוצרים המיובאים.
בהודעה המסכמת את החלטת הוועדה נמסר: "חלה התמתנות מסוימת בחלק מסעיפי המדד, וציפיות האינפלציה לכל הטווחים נמצאות בתוך תחום היעד". הוועדה הצביעה על מגמת הירידה הנמשכת במחירי הנפט, שאמורה להמשיך לפעול לירידת המחירים של המוצרים הסחירים. עם זאת, אף שהפעילות הכלכלית במשק איתנה – יש סימנים להאטה שבאים לידי ביטוי בהאטת קצב הצמיחה במחצית השנייה של 2022, בירידה קטנה בשיעורי התעסוקה הנוכחיים ובמספר המשרות הפנויות.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר במסיבת עיתונאים: "חשוב שהממשלה הנכנסת תנהג באחריות הנדרשת בכל הנוגע למדיניות פיסקאלית, בעיקר בהוצאות שמטרתן הייעודית אינן תמיכה בצמיחה בת קיימא. אחד הנכסים האסטרטגיים של ישראל הוא יחס החוב-תוצר הנמוך של המשק ששירת אותנו נאמנה גם במשבר הקורונה".
בנוגע לשוק הדיור ציין הנגיד ירון: "מחירי הדירות ממשיכים לעלות, אך נתוני התחלות הבנייה, ההיתרים, מספר העסקאות שמבוצעות, המשכנתאות החדשות שנלקחות – תומכים בהתמתנות השוק. ניתן להניח שהשפעות אלו, ככל שיימשכו, יבואו לידי ביטוי במחירים בהמשך".