מאז החל המשבר הקורונה בישראל, במהלך חודש מארס, העמידה המערכת הבנקאית אשראי בהיקף של כ-24 מיליארד שקל נטו. זאת לעומת ממוצע חודשי של כשני מיליארד שקל בלבד בחודש ינואר ופברואר 2020. הגידול אפיין את כל חמשת הבנקים הגדולים במערכת הבנקאית. כך עולה מנתונים שנאספו על ידי הפיקוח על הבנקים ופורסם בידי בנק ישראל.
עיקר הגידול באשראי היה ללווים מסחריים ועסקיים בהיקף של 21 מיליארד שקל. כ-30% מהאשראי החדש ללקוחות מסחריים ועסקיים הועמד על בסיס ניצול מסגרות אשראי שהועמדו לחברות אלו לפני המשבר. הגידול המהיר אפיין את כל חמשת הבנקים הגדולים במערכת.
בתחום המשכנתאות חל גידול בהיקף של כ-5 מיליארד שקלים ביתרה (לאחר פירעונות), כאשר סך המשכנתאות שניתנו במארס עמדו על כ-9 מיליארד (הגבוהים ביותר שהיו בעשורים האחרונים). אשראי זה כולל גם אשראי צרכני לכל מטרה, שניתן במשכון דירה, ובהתבסס על ההקלה שאפשר הפיקוח על הבנקים בהוראת השעה לתקופת המשבר.
דחיית תשלומים בהיקף של כ-3.3 מיליארד שקל
באשראי הצרכני חלה ירידה בהיקף של כמיליארד שקל. הירידה באשראי הצרכני לא אפיינה את כל הבנקים, ובחלקם נרשמה עלייה בהיקף האשראי הצרכני. באשראי לעסקים קטנים חלה ירידה של כ-900 מיליון שקל. יצויין, כי הקרן העדכנית לעסקים בערבות המדינה הושקה על-ידי משרד האוצר רק ב-31 למרץ, ולכן השפעתה צפויה לבוא לידי ביטוי רק במהלך השבועות הקרובים.
הממשלה הודיעה על תוכנית כלכלית בהיקף של כ-80 מיליארד שקל, סדר גודל דומה באחוזי תוצר לזה של תוכניות הסיוע עליהן הכריזו ממשלות אחרות. עם זאת קיים הבדל ניכר בשיעור הערבות הממשלתית לקרנות האשראי לעסקים בישראל לעומת מדינות נבחרות בעולם (ראו איור). ערבות מדינה בשיעור גבוה יותר תאפשר למערכת הבנקאית להעמיד הלוואות בהיקף גבוה יותר ולאוכלוסייה רחבה יותר, ובפרט לעסקים קטנים, תוך שמירה על חיתום נאות.
במהלך חודש מארס המערכת הבנקאית דחתה לכ-200 אלף מלקוחותיה תשלומים בסך של כ-3.3 מיליארד שקלים: שליש מהם לעסקים קטנים, שליש לנוטלי משכנתאות – והשאר ללווים עסקיים וללקוחות צרכניים.
השינוי בשיעורי הריבית
באשר לשינוי בשיעורי הריבית – ככלל, ממוצע מחירי האשראי בשבוע האחרון של חודש מארס (שיא המשבר לעת עתה) נותר ללא שינוי לעומת המחירים בחודש פברואר 2020, שקדם למשבר. הפיקוח על הבנקים עודכן כי הלכה למעשה ניתנו לאחרונה הצעות להלוואות במחירים גבוהים יותר במגזרים השונים, שחלקם לא בוצעו בפועל ולכן לא מתבטאים בנתונים הממוצעים. כך למשל, הערכות על סמך נתוני הימים האחרונים מלמדות על עלייה של 0.7%-1.0% בריביות על משכנתאות.
בתחילת אפריל שיגר הפיקוח על הבנקים מכתב לראשי המערכת הבנקאית ובו ציפייה שהבנקים יירתמו לסיוע למשק בצליחת המשבר על ידי הגדלת האשראי, בדגש על עסקים קטנים ומשקי בית, ותמחור הוגן של הלוואות, גם תוך פגיעה בשולי הרווח של המערכת הבנקאית.