איגרת חוב (אג"ח) איגרת הוא שם נרדף לתעודה. מדובר בתעודה שנותנת חברה מסוימת או הממשלה, המעידה שהיא חייבת סכום כסף מסוים למחזיק התעודה. איך זה עובד? חברה (או ממשלה), הזקוקה לכסף, מבקשת מהציבור הלוואה. מי שמלווה את הכסף מקבל תעודה המוכיחה כי הוא הלווה, ובה גם כתוב מתי מתחייבת החברהלהחזיר את הכסף, ובאילו תנאים – כמה ריבית תשלם למחזיק התעודה. חברות מציעות לאזרחים לקנות אג"ח כדי שיוכלו לממן את פעילותן
בורסה מקום בו מתרחש מסחר בין קונים למוכרים. מדובר בשוק לכל דבר, רק שבמקום עגבניות נמכרים בו בעיקר ניירות ערך (מניות, אג"ח ועוד). כמו בשוק רגיל, מחיר המניות או איגרות החוב נקבע לפי הביקוש לנייר מצד אחד וההיצע שלו מצד שני. כאשר יש יותר קונים ממוכרים – המחיר יעלה, ואילו כאשר יש יותר מוכרים מקונים – המחיר יירד.
ביטוח הוא שם כולל למנגנון שמספק הגנה מפני סיכונים כספיים. כשאדם רוכש ביטוח הוא חותם על הסכם, שנקרא "פוליסת ביטוח"שקובע שהוא ישלם סכום נמוך באופן יחסי– שנקרא "פרמיה" – ובתמורה הוא יפוצה במקרה שייגרם נזק לו או לרכושו. קיימים סוגים רבים של ביטוחים: ביטוח בריאות למקרה של מחלה, ביטוח חיים למקרה של מוות, ביטוח דירה למקרה של שריפה, ביטוח מפני גניבות ועוד ועוד. אחד הביטוחים הנפוצים ביותר הוא ביטוח רכב. איך זה עובד? למשל, בעל מכונית משלם מדי שנה פרמיה של 2,000 שקל (כל המספרים הם לשם המחשה בלבד) עבור ביטוח הרכב. אם במהלך השנה הזאת הרכב ניזוק בתאונה – הוא יקבל פיצוי או תיקון של הנזק, גם אם עלות התיקון גבוהה בהרבה מגובה הפרמיה – נניח 10,000 שקל. אם, לעומת זאת, לא קורה דבר לרכב במהלך השנה, הפרמיה ששולמה נשארת בידי חברת הביטוח.
בנק גוף כלכליהמנהל כספים של לקוחות פרטיים וחברות. הבנק שומר על הכסף של הלקוחות, מאפשר להם לבצע בו פעולות שונות בקלות ובנוחות (כמו רכישת ניירות ערך או תשלומים לחברות שונות). הבנק מתווך בכסף, כלומר מוכר או קונה אותו ומעניק הלוואות למי שזקוק לו. הבנק משלם ריבית ללקוחות שמפקידים אצלו כסף, ומשתמש בכסף המופקד כדי לתת הלוואות, עליהן הוא גובה ריבית גבוהה יותר. הבנק גובה עמלות עבור שירותים שונים, שהוא מספק, כמו הפקדת צ'קים או משיכת כספים.
בנק ישראל הוא הבנק המרכזי של מדינת ישראל. בין תפקידיו: שמירה על יציבות המחירים בישראל – את זה הוא עושה באמצעות העלאה או הורדה של הריבית במשק. בנוסף אחראי הבנק לפיקוח והכוונת הבנקים המסחריים השונים במדינה, והוא גם אחראי להנפקה של שטרות ומטבעות. בראש הבנק עומד הנגיד.
הלוואה כשאין לנו כסף אבל אנחנו רוצים לקנות דבר-מה או זקוקים לכסף, ניתן לקחת הלוואה. ההלוואה היא סכום כסף שמקבל אדם, הלווה, מאדם אחר, המלווה, בתנאי שיחזיר את הכסף במועד ובתנאים מוסכמים מראש. אותו מלווה יכול להיות גם בנק או גוף כלכלי אחר. סכום ההלוואה, המוגדר גם "קרן"מוחזר לרוב בתוספת ריבית, כך שסכום הכסף שיחזיר הלווה גדול מזה שלווה בתחילה.
המחאה הגרסה העברית ל"צ'ק" המוכר לנו. זהו שטר שבו אדם מורה לבנק להעביר כסף מחשבונו לאדם אחר בזמן נקוב. הבנק מעביר את הכסף לגורם שעל שמו רשומה ההמחאה, ומוריד את הכסף מחשבונו של כותב ההמחאה.
המחאה בנקאית היא המחאה שמוציא הבנק עבור לקוח פרטי, שכבר שילם לבנק את התמורה להמחאה. הצד המקבל יודע בביטחון מלא שלהמחאה כזאת יש "כיסוי" – כלומר קיים כסף אמיתי כנגד אותה המחאה, זאת בשונה מהמחאה רגילה, הטומנת בחובה גם סיכון מסוים.
השקעה שימוש בכספים לקניית נכס כלשהו במטרה לייצר הכנסה עתידית – ולהרוויח. ניתן להשקיע בדירות, בניירות ערך בבתי עסק ועוד, בשאיפה שהערך שלהם יעלה, וכך ההשקעה תשתלם. לדוגמה, אם רכשתם דירה במיליון שקלים ולאחר שנתיים מכרתם אותה במיליון שקלים וחצי, הרי שהרווחתם חצי מיליון שקל – השקעה מוצלחת לכל הדעות. עם זאת, בהשקעה קיים סיכון, שכן ערך הנכס עלול לרדת ולגרור הפסדים למשקיע. עבור חברות, השקעה יכולה להיות קניית מכונות – אמנם הוצאה בטווח הקצר, אך תאפשר להן לייצר מוצרים ולהרוויח בעתיד.
חיסכון סכום כסף שאנו "שומרים בצד" מדי תקופה ומצטבר עם הזמן. החיסכון יכול לשמש אותנו לרכישת מוצר מסוים, "מטרה" שהצבנו לעצמנו, או להוות ביטחון כלכלי שישמש אותנו לעת הצורך.
חשבון בנק חשבון בו מתנהלים הפעולות הכספיות של לקוח בבנק מסוים. בחשבון הבנק מתנהל רישום מדויק של כמה כסף נכנס ללקוח (משכורת או שכר דירה, למשל) וכמה כסף הוציא הלקוח (לדוגמה, בהמחאות או משיכת מזומנים ). החשבון הרגיל נקרא חשבון עו"ש – עובר ושב. יתרה חיובית (יתרת זכות) בחשבון העו"ש, מעידה על כך שקיים כסף בחשבון, והוא מוחזק בבנק. מנגד, משמעות חשבון שבו נרשמת יתרה שלילית (יתרת חובה, "מינוס" ו"אוברדראפט") היא כי הלקוח חייב לבנק כסף.
כסף לפני המצאת הכסף התנהל המסחר באמצעות סחר חליפין – החקלאי שגידל חיטה נתן קילו ללולן, שבתמורה נתן לו תרנגולת. אבל מה קורה כאשר הלולן רוצה חיטה, אבל החקלאי לא מעוניין בתרנגולת? או כאשר לא קילו חיטה שווה רק חצי תרנגולת? הכסף הומצא על מנת להפוך את המסחר לפשוט ונוח – זהו אמצעי חילופין מוסכם שאין ויכוח לגבי שוויו. שטרות הכסף שבכיסנו כשלעצמם לא שווים כלום – הם סתם נייר עם ציור. את הערך שלהם – 20, 50, 100 או 200 שקל – הם מקבלים בשל מה שהם מייצגים – התחייבות של המדינה שזה שוויים.
כספומט זהו השם שאומץ על-ידי הרחוב למכשירים אוטומטיים למשיכת כספים. לרוב משתמשים במכשיר על מנת למשוך כספים מחשבון הבנק מבלי לפנות לפקיד בנק אנושי, אך המכשיר מספק שירותי בנק נוספים: הוא מאפשר לבדוק כמה כסף נמצא בחשבון הבנק (כלומר, לבדוק את היתרה), להפקיד מזומנים ושיקים, לשלם חשבונות ועוד. המכשיר מקל על פעילות הבנק ולקוחותיו, הוא חוסך תורים ומספק שירות 24 שעות ביממה – שבעה ימים בשבוע. למכשירים האוטומטיים שמות שונים בבנקים השונים: לצד הכספומט יש גם בנקט, סניפומט או כספון.
כרטיס אשראי כשאנו "מגהצים" את הכרטיס בעל הפס המגנטי בחנות, אנו משלמים סכום זהה לזה שהיינו משלמים במזומן, מבלי להשתמש במטבעות או בשטרות. לרוב, בעל הכרטיס מחויב עבור העסקה במועד מאוחר יותר, כך שהכסף "יורד" מחשבון הבנק בתאריך קבוע בחודש. השימוש בכרטיס אשראי יכול להיעשות גם באינטרנט או בטלפון. עם זאת, החיסרון המרכזי בשימוש בכרטיס אשראי הוא הקושי במעקב אחר ההוצאות, שכן לא ניתן לראות כמה כסף נותר לנו בארנק ואנו עלולים לבזבז מעבר לסכום שברשותנו.
מדד המחירים לצרכן מדי חודש בודק בנק ישראל האם ובכמה השתנו מחירי המוצרים השונים במשק. הבנק המרכזי לא יכול, כמובן, לבדוק את כל המוצרים, אז הוא בוחר סל של מוצרים חשובים (כמו ירקות ופירות, בגדים, דיור ועוד) ובודק את השינוי במחיריהם. ממוצע השינוי – העלייה או הירידה במחיר – מהווה את המדד. כך, כאשר אתם שומעים בטלוויזיה "שמדד המחירים לצרכן עלה בחודש יולי ב-1%" – המשמעות היא שהמחירים היום בחנויות יקרים ב-1% בממוצע לעומת החודש שעבר.
מובטל הוא אדם שלא מצליח למצוא עבודה במשך תקופה ארוכה, למרות שהוא מעוניין ויכול לעבוד. בזמן מיתון במשק, מעסיקים רבים מפסידים כסף ונאלצים לפטר עובדים, וכך גדל שיעור המובטלים. האבטלה גדלה גם בעקבות פיתוחים טכנולוגים, למשל כשמכונות מחליפות עובדים, ואפילו בהתאם לעונות השנה – כך למשל, כשנגמר קטיף התותים פועלים רבים מוצאים עצמם ללא עבודה. אדם מובטל זכאי לדמי אבטלה על פי החוק, שמאפשרים לו להמשיך להתקיים לתקופה מוגבלת, עד למציאת עבודה חדשה.
מטבע חוץ (מט"ח) מטבע של מדינה אחרת. מטבעות מוכרים בעולם הם הדולר האמריקאי, האירו המשמש מדינות רבות באירופה, הלירה שטרלינג בבריטניה, היין היפני ועוד. החלפת מטבע מקומי במטבע חוץ מאפשרת לנו לשלם במדינות זרות, למשל, במהלך חופשה – אך מאפשרת גם לבנקים ולגופים מסחריים לשלם עבור סחורות ושירותים מיובאים מחו"ל או לשלם משכורות לעובדיהם בארצות שונות בעולם.
מיתון מצב המייצג מצב כלכלי, שבו יש בכלל המשק פחות כסף ופחות מקומות עבודה – מה שכמובן משפיע על כמעט כל אזרח במדינה. איך זה קורה? חישבו על מפעל שמעסיק 100 עובדים ומייצר מוצר מסוים. אם פתאום אין ביקוש למוצר יותר, המפעל נסגר ומפטר את העובדים. לעובדים, שאיבדו את מקום העבודה, יש פחות כסף עכשיו, מה שגורם להם להוציא פחות, על בילויים, למשל – נניח לוותר על בילוי בקולנוע לקולנוע היום מגיעים הרבה פחות צופים – וגם הוא נסגר ומפטר עובדים – שגם הם יוציאו פחות. וכך מתרחבים המעגלים של המשבר – וכשזה גדול מספיק זה נקרא מיתון. מיתון שכזה הוא לא תופעה נדירה, והיא מתרחשת מדי כמה שנים כמעט בכל כלכלה.
מניה היא תעודה המייצגת נתח מסויים מחברה כלכלית, המאפשר למחזיקים בה להשתתף ברווחים של החברה, ואפילו להצביע בהחלטות חשובות. רובנו לא יכולים לקנות חברה שלמה, בוודאי לא חברה גדולה כמו בנק או קוקה קולה למשל. לעומת זאת, בהשקעה לא גדולה אנחנו יכולים – באמצעות הבורסה – לרכוש מניות בחברות הנסחרות, ובכך להשתתף ברווחים של החברה. מניה בבורסה אפשר לקנות ולמכור בכל עת, כאשר המחיר נקבע בהתאם להיצע ולביקוש: כאשר יש יותר קונים ממוכרים המחיר של המניה עולה, ואילו כאשר יש יותר מוכרים מקונים המחיר יורד. זו גם הסיבה שברכישת מניות יש גם סכנה: מחיר המניה עלול לרדת, וכך המניה שברשותכם תהיה שווה פחות ממה שאתם שילמתם עליה.
מסים תשלומים שמשלמים אזרחים למדינה לצורך מימון פעולות השלטון. החוק קובע על מי יוטל מס ובאיזה שיעור. בחלק מהמקרים נגבה שיעור מס גבוה יותר מחלקים עשירים בחברה ושיעור נמוך מאזרחים עשירים פחות. מס יכול להיות מוטל באופן ישיר – כמו מס הכנסה, היורד ממשכורת של עובד בהתאם לגובהה. ישנם גם מסים עקיפים – מסים המוטלים על מוצרים ושירותים, כמו למשל מס ערך מוסף (מע"מ) המתווסף למחירים של מוצרים.
משיכת יתר כשההורים מתלוננים על "אוברדראפט" או "מינוס"הם בעצם מתכוונים למשיכת יתר. הבנקים מאפשרים משיכת כספים מהחשבון הפרטי גם כשאין בו כסף, כך שבעלי החשבון למעשה חייבים כסף לבנק. זה מאוד נוח, אבל חשוב לזכור שכל הלוואה בסופו של דבר צריך גם להחזיר.
משכנתה כשאנו רוכשים דירה ואין באפשרותנו לשלם את המחיר המלא שלה ברגע הקניה, ניתן לקחת עבורה הלוואה – בדרך כלל בסכום גדול מאוד. כך זה עובד: הבנק משלם למוכר חלק גדול ממחיר הדירה, בתמורה להתחייבות של הקונה לשלם לבנק מדי חודש סכום מסוים. רוכש הדירה משתמש בדירה כרצונו, ומדי חודש – לאורך שנים – הוא משלם לבנק עבור ההלוואה שלקח.
משרד האוצר המשרד הכלכלי המרכזי של הממשלה האחראי על חקיקה וביצוע של חוקים כלכליים בישראל וקביעת תקציב המדינה. המשרד, שכולל מספר רב של אגפים, קובע על מה מוציאה הממשלה את הכסף שלה (שמגיע בעיקר מהמסים שהיא גובה מהאזרחים), וגם קובע את השכר של עובדי המדינה.
ניירות ערך הוא שם כולל למניות, אגרות חוב, אופציות ועוד – אותם מוציאיםחברות ציבוריות, אגודות שיתופיות או הממשלה בעצמה. ניירות אלה נסחרים בבורסה לניירות ערך ונקבע להם מחיר בכל יום מסחר בהתאם להיצע ולביקוש שלהם בשוק.
פיקדון בנקאי תוכנית חיסכון בנקאית, הנעשית לטווח קצר בלבד ומכונה גם פק"מ – פיקדון קצר מועד. חיסכון כזה, מאפשר לנו לחסוך לפרקי זמן קצרים מוגדרים מראש (שנה, חודש, שבוע ואפילו יום), ולאחר מכן להשתמש בכסף. בתמורה להפקדת כסף בפק"מ, ישלם לנו הבנק ריבית, כך שבעת משיכת הפיקדון נקבל יותר ממה שהפקדנו. מידת הביטחון בפיקדון גבוהה הרבה יותר מהשקעה במניות או באיגרות חוב (שם הערך שלהם יכול גם לרדת).
קבלה/ חשבונית לאחר קניית מוצר או קבלת שירות מסויים מחובתו של המוכר או נותן השירות לתת לקונה חשבונית או קבלה, שהם מסמך מסחרי הכולל את פרטי העסקה. קבלה היא חשבונית שניתנת לאחר קבלת התשלום על השירות או המוצר, בשונה מסוגי חשבוניות אחרות.
ריבית כאשר אנחנו לוקחים הלוואה מבנק או מכל גוף אחר, אנו מחזירים אותה במועד שנקבע, בתוספת סכום מסוים. סכום זה נקרא "ריבית"והוא למעשה מחיר ההלוואה – הסכום שאנחנו משלמים למלווה עבור השירות שנתן, כאשר הסכים לתת לנו הלוואה ועבור הסיכון שהוא לקח שלא נוכל להחזיר את ההלוואה
הריבית במשק זו הריבית, שנקבעת על ידי בנק ישראל, והיא מהווה למעשה את הריבית הבסיסית במשק, המשמשת כנקודת ייחוס לכל העסקאות. בנק ישראל גובה את הריבית הזאת מהבנקים עבור הכסף שהוא מלווה להם, והם בתורם גובים מעט יותר מהלקוחות עבור הכסף שהם מלווים להם.
שכר תשלום עבור עבודה, בכסף או בשווה כסף. תעריף השכר משולם לפי שעה, יום, שבוע או חודש – הסוג הנפוץ ביותר של שכר, הנקרא גם משכורת חודשית. תשלום שכר מאפשר לנו לעבוד, לקבל תשלום על כך ולאחר מכן לרכוש מוצרים.
שכר מינימום זהו שכר, הנקבע על ידי הממשלה, כסכום הנמוך ביותר שחברה מסוימת רשאית לשלם לעובדיה עבור שעת עבודה, יום עבודה או משרה מלאה. על פי חוק, חברה לא יכולה לשלם לעובד פחות משכר זה גם אם העובד מסכים ורוצה בכך.
שער חליפין המדד שבו משתמשים על מנת להחליף מטבע של מדינה אחת במטבע של אחרת, ומכאן שמו. זהו מדד משתנה שקובע את מחירה של יחידת מטבע חוץ אחת במונחי המטבע המקומי. שער הדולר, למשל, מייצג את שוויו של מטבע הדולר בשקלים. השער מושפע ממצב הכלכלה בעולמית, מהיקפי המסחר במטבעות השונים וממחירי סחורות שונות. גם המצב הביטחוני משפיע עליו. כך, כאשר המצב הבטחוני בישראל פחות יציב ייתכן שהשקל, ייחלש, כך שכדי לקנות דולר אחד נזדקק ליותר שקלים- מצב כזה נקרא "פיחות". המצב ההפוך – "ייסוף" – הוא עלייה של ערך השקל, כך שצריך פחות שקלים כדי לקנות דולר אחד.
תוכנית חיסכון כשאנו מעוניינים לחסוך בצורה מסודרת ולא רק בקופה הביתית, ניתן לנהל תכנית חסכון בבנק או בגופים כלכליים אחרים. התוכנית מנוהלת בחשבון בנק ייעודי ובדרך כלל מוגדרת לתקופה ארוכה. היא מחייבת אותנו בהפקדות חודשיות קבועות שנלקחות באופן אוטומטי מחשבון הבנק. בתמורה לחיסכון, בנקים מעניקים לחוסכים ריבית – סכום כסף נוסף שנכנס לחשבון החיסכון.
תקציב כלי לתכנון הוצאות והכנסות, המהווה תוכנית כלכלית לצורך פרויקט מסוים או לתקופת זמן מסוימת. למשל, תקציב בית-הספר למסיבת סיום שנתית יכול להיות 5,000 שקלים, המחולקים לתתי סעיפים – ביניהם תשלום עבור מזון, שתייה, הופעות, הפעלות וכו'. תקציב יכול להיות פרטי או משפחתי, אך משמש גם ארגונים גדולים וחברות תעשייתיות. "תקציב המדינה"לדוגמא, מייצג את סכום הכסף הניתן לכלל משרדי הממשלה בשנה.
תשלומים כשרוכשים מוצר ומשלמים עליו "בתשלומים"הכוונה היא שהתשלום עבורו לא מתבצע בבת-אחת, אלא מחולק למספר תשלומים שווים, בדרך כלל חודשיים עד לתשלום מלא של ערך המוצר או של הלוואה שלקחנו. מטרת פריסת התשלומים היא להקל על הלקוחות, כך שיוכלו לרכוש מוצר בסכומים גבוהים מבלי לשלם את כלל הסכום בקניה עצמה. לעיתים נגבית ריבית על תשלום בצורה זו, מאחר שלמעשה מדובר בסוג של הלוואה.