לא אחת קורה שלמרות כל הרצון הטוב ועל אף כל הניסיונות, קשה להתגבר על הגירעון שנוצר בחשבון הבנק – אותו מינוס שרבים אינם מצליחים לנצח אותו. חוב רודף חוב, ואז מבינים כי הוא לא ייעלם מעצמו. זה בדיוק הזמן לשבת ולתכנן מוצא מהסבך.
הגורם הראשון לחובות הוא גירעון מתמשך בהוצאה החודשית. לדוגמה, מינוס חודשי קטן יחסית, בסדר גודל של 500 שקל, יצטבר לגירעון שנתי של 6,400-6,300 כולל הריבית. התהליך הזה נובע, במרבית משקי הבית, מהעובדה שכולם יודעים היטב מהי רמת ההכנסה שלהם, אך לא ממש מבינים את היקף ההוצאות. מקורות ההכנסה הם לרוב מעטים וקבועים, אך לעומתם ההוצאות רבות ומשתנות, ועליהן נוספת שיטת התשלומים הנפוצה והפופולארית כל כך בישראל, שמוסיפה גם היא לבלבול.
סיבה נוספת לגירעונות היא עודף בהוצאות מימון. כאשר זוג צעיר לוקח הלוואת משכנתא, למשל, ומתחייב להחזר חודשי של 3,000 שקל מתוך הכנסות של 10,000 שקל בחודש, הוא לרוב אינו ער לכך שכאשר ייוולדו לו ילדים ההוצאות יגדלו והוא יתקשה לעמוד בהחזר ההלוואה. כדי למנוע מצב כזה מומלץ להקפיד שההחזר לא יעלה על 25%-20% מההכנסה נטו.
הגורם השלישי לאי-עמידה במסגרת היא הוצאות בלתי מתוכננות, שהמשפחה לא חסכה מראש לקראתם – החל מתקלה במקרר וכלה בטיפולי שיניים יקרים.
אין פיתרון קסם ליציאה מהחובות, אך בהחלט ישנם צעדים שניתן לנקוט, ואשר יניבו את התוצאה המיוחלת. מדובר בתהליך המתבצע בשלוש רמות: ראשית חיסול החוב הקיים, אחר כך ניתוח והבנה של ההוצאות במאזן המשפחתי במטרה להשוותן לרמת ההכנסות, ולבסוף בניית תקציב שימנע כניסה מחודשת לחובות. ניתן להקביל את התהליך לחולה לב שעובר ניתוח לשיפור מצבו, ואשר לאחריו הוא חייב לאמץ אורח חיים שונה, בריא יותר, אם הוא רוצה להבטיח שמצבו לא יורע שוב.
מחסלים את החוב הקיים
כדי לצאת רעננים להתחלה חדשה ומסודרת, חשוב להסיר את העול הקיים, ויש מספר דרכים להיפטר מחוב שכזה. אפשרות אחת היא לקחת הלוואה רגילה ל-7-5 שנים ולהחזיר אותה בתשלומים. לקיחת ההלוואה נעשית בכפוף לכך שההחזר החודשי יבוא על חשבון הוצאה אחרת במאזן החודשי.
ניתן גם לחסל השקעות נזילות קיימות, שיעזרו לכסות את הגירעון שהצטבר בחשבון הבנק, כגון פק"מ, ניירות ערך או חסכונות אחרים. בדרך כלל קיים פער בין הריבית שמקבלים על השקעות קצרות טווח, כמו פק"מ, לבין הריבית שמשלמים על הלוואה, ולכן לא משתלם לטפח חוב במקביל להשקעה בפק"מ. השוואת תשואות היא הצעד הראשון בהבנה כי ייתכן שמבנה החובות אל מול ההשקעות צובר הפסד נוסף.
אפשרות שלישית היא לקיחת הלוואת גישור, שתכסה את החוב עד לאותה עת שכספים שהושקעו באפיקים שונים יהפכו לנזילים. לדוגמה, קרן השתלמות שעתידה להשתחרר בחלוף שנתיים או שלוש, ואשר הסכום שנצבר בה הוא בסדר הגודל של הגירעון בחשבון הבנק. במקרה כזה ניתן לקחת הלוואת גישור כנגד קרן ההשתלמות. בניגוד להלוואה רגילה, שאותה יש להחזיר מדי חודש, הלוואת הגישור תוחזר בבת אחת, ביום שבו תשתחרר קרן ההשתלמות.
משק בית שהגיע למצב שבו הוא גם מחזיר הלוואות, גם צובר גירעון הולך ומעמיק בחשבון הבנק שלו וגם חייב כספים לחברות כרטיסי האשראי, עדיין יש לו מוצא. אם יש למשפחה נכס – אפילו כזה שכבר התקבלה כנגדו הלוואת משכנתא – כדאי לה מאוד לנסות לבחון את התנאים השונים בין בנק לבנק ולבדוק אם תוכל לקבל הלוואת משכנתא נוספת לכמה שנים, שכן מדובר בהלוואה הכי זולה וכזו הנפרסת לתקופה הארוכה ביותר.
מנתחים את תקציב המשפחה
את סעיף ההכנסות, כאמור, כמעט כולם מכירים היטב, אך את היקף ההוצאות שלהם נוטים מרבית האנשים להעריך בהרבה פחות מהיקפן האמיתי. מומלץ לתרגם את כל ההוצאות למונחים חודשיים. כך למשל את הארנונה, המשולמת אחת לחודשיים, יש לחלק לשניים, כדי לקבל את הסכום החודשי. את ההוצאות לביטוח הרכב יש לחלק ל-12, וכך גם את ביטוח הדירה. לאחר מכן יש להתחיל לתעד בפירוט את כל ההוצאות – ורצוי תחת שבעה נושאים:
דיור ותקשורת: שכר דירה, החזר הלוואת משכנתא, ארנונה, מים, גז, חשמל, טלפונים, כבלים, ועד בית, גינה וכו'.
תחבורה: דלק, תיקוני רכב, ביטוח, טסט, חנייה, כרטיסי חופשי חודשי וכו'.
הוצאות כלליות: מזון, בגדים, סיגריות, חומרי ניקוי, קוסמטיקה וכו'.
חינוך ילדים: גני ילדים, בתי ספר, שמרטפות, חוגים, קורסים, ספרים, צעצועים וכו'.
בריאות: קופת חולים, ביטוח בריאות, ביטוח סיעודי, רופאי שיניים, תרופות וכו'.
פיננסים: חיסכון בהוראת קבע, ביטוח חיים, החזר הלוואות, תמיכה כלכלית בבני משפחה, ריביות וכו'.
פנאי ותרבות: נסיעות לחו"ל, בילויים, מועדוני כושר, יציאות למסעדות, אירועים משפחתיים וכו'.
לאחר סיכום כל סעיפי ההוצאה יש להוסיף עליהם 10% בגין הוצאות בלתי מתוכננות, ואת הנתון שהתקבל משווים אל מול ההכנסות. אם מתגלה גירעון, הרי שסך ההוצאות גבוה מסך ההכנסות. במקרה כזה יש לחזור לרישום ההוצאות, לבדוק אותן אחת לאחת ולברר אם היא קשיחה או גמישה. הוצאה קשיחה היא כזו שאין ברירה אלא לשלמה. לדוגמה, חשבון החשמל, חשבון הטלפון, החזרי הלוואת המשכנתא וכו'. הוצאות גמישות הן למזון, בגדים, עובדת משק בית, הפרשות לחיסכון ועוד. מה שמאפיין את ההוצאות הגמישות הוא, שניתן להחליט להקטין, להקפיא, לשנותן או אפילו לבטל אותן, ועל-פי רוב לא מדובר בשינוי קבוע, אלא בתוכנית מוגבלת לתקופה של איזון והבראה.
מאזנים את התקציב
לאחר אפיון ההוצאות כקשיחות או גמישות, יש לציין לצד כל סעיף של הוצאה גמישה את סכום ההפחתה המשוער שניתן לבצע בה. לדוגמה, אם חשבון החשמל החודשי הוא 700 שקל, ומגיעים למסקנה שניתן להסתפק בהוצאות חשמל חודשיות של 400 שקל, אז סכום ההפחתה יהיה 300 שקל. לאחר מכן מסכמים את כל ההפחתות ומשווים את התוצאה הסופית לגירעון החודשי שאותו צריך לכסות. אם סכום ההפחתות עולה על הגירעון, נראה שאפשר יהיה לאזן את התקציב. אם הן נמוכות ממנו, אין ברירה אלא לצאת ולחפש מקורות הכנסה נוספים, כמו עבודה נוספת או שעות נוספות.
אם גם זה לא עוזר – ואם ברשות משק הבית נכס נוסף – ייתכן שכדאי יהיה למכור אותו. אם המשפחה מתגוררת בדירה שכורה, ייתכן שעל מנת להקטין את ההוצאות הקשיחות לא תהיה לה ברירה אלא לשכור דירה זולה יותר.
אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.