צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת

"מסקנות ועדת כבל מתעלמות מעובדות ומטיעונים בסיסיים"

הוועדה הפרלמנטרית לבחינת הסדרי אשראי ללווים גדולים פרסמה את מסקנותיה. לאור הפרסום, איגוד הבנקים מסר את תגובתו:

העדר התייחסות לעובדות בסיסיות לא יצליח לבטל את המציאות כפי שהיא מוכרת לציבור כולו: מערכת הבנקאות הישראלית היא איתנה, מתנהלת באחריות ובאמינות, וגובה מלקוחותיה מחירים הוגנים גם ביחס למערכות דומות בחו"ל. בעוד שבעשור האחרון לקוחות של בנקים בחו"ל חששו לגורל הכספים שלהם, הבנקים הישראלים ניהלו מדיניות אחראית ורצינית והצילו את המשק הישראלי ממשבר כלכלי עמוק.

איגוד הבנקים רוחש כבוד רב לכנסת ישראל ולחברי הכנסת. יחד עם זאת, מצער לראות כי מבין כל הסוגיות הכלכליות החשובות המעסיקות את הציבור הישראלי, בחרה הכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית דווקא לגבי מערכת הבנקאות הישראלית שהיא המגזר המפוקח ביותר מבין מגזרי המשק, תוך התעלמות מההתנהלות האחראית ומניהול הסיכונים המקצועי של המערכת שנבחנו במשברים פיננסים עולמיים ועמדו בהם בהצלחה.

הוועדה הפרלמנטרית לבחינת הסדרי אשראי ללווים גדולים | צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת

באופן תמוה, לא זו בלבד שהוועדה בחרה להתעלם מעובדות ומנתונים בסיסיים שמאפיינים את המערכת הבנקאית הישראלית ואשר יפורטו להלן, אלא הוועדה בחרה להתייחס לאמירות לא מבוססות ולא מוכחות כאל "עובדות" כך שנוצרת מראית עין של כשלים חמורים:

כך לדוגמה, טענה הנאמרת בפתיח ולפיה לבנקים "מגזרים אחרים שמהם יכול לשאוב עוד ועוד רווחים ולהעלות עוד ועוד את המחירים, העמלות, הריביות וכיוצא באלה" על מנת להיות נדיבים כלפי "טייקון זה או אחר" – לא רק שאינה עובדה אלא אפילו אינה נתמכת בנתונים בדוקים בדוח עצמו. וכמוה יש עוד דוגמאות.

מנגד מתעלמת הועדה מעובדות ומנתונים חשובים:

  • שיעור מחיקת חובות ללווים פרטיים: שיעור המחיקות ביחס לחוב שנמצא בהסדר במערכת הבנקאית בישראל גבוה יותר אצל לקוחות פרטיים, בהשוואה ללקוחות המסחריים. במלים אחרות, בניגוד לטענת הועדה הנשמעת לעיתים קרובות, הבנקים "מוותרים" יותר למשקי הבית, בהשוואה ללקוחות העסקיים.
  • הבנקים הציגו איתנות פיננסית: בשנים שבהן התמקדה ועדת החקירה, הציגה מערכת הבנקאות בישראל איתנות פיננסית ראויה לציון הנובעת גם מאיכות תיק האשראי הגבוהה בהרבה בהשוואה למדינות המערב. ישראל היא אחת המדינות הבודדות בעולם המערבי שבה לא נאלצו משלמי המסים להוציא כסף עבור סיוע לבנקים במדינה, בעקבות המשבר הפיננסי שהתרחש רק לפני עשור. מדינות האיחוד האירופי נאלצו לשלם למעלה מ-1.6 טריליון יורו במסגרת סיוע למוסדות הפיננסיים, ובארה"ב הגיע היקף הסיוע ליותר מ-300 מיליארד דולר.
  • תיק האשראי איכותי בהשוואה עולמית: ועדת החקירה התעלמה מהתמונה הכוללת ממנה עולה כי תיק האשראי הבנקאי בישראל איכותי בהרבה בהשוואה לעולם. שיעור האשראי הפגום ביחס לסך האשראי הבנקאי עומד בישראל על 1.3% בלבד, לעומת ממוצע של 4.7% בעולם, כשהחציון עומד על 3%. גם בבחינת תיק האשראי לעסקים גדולים – המגזר שבו התמקדה הוועדה – עולה תמונה דומה: שיעור האשראי הפגום בישראל עומד על 2.9%, לעומת ממוצע של 6.9% בעולם.
  • ירידה בשיעור ההלוואות ללווים גדולים: מגמה נוספת שמאפיינת את תיק האשראי הבנקאי בשנים האחרונות היא ירידה עקבית בשיעור האשראי ללווים גדולים מתוך סך היקף האשראי הבנקאי.
  • ירידה באשראי הפגום: שיעור האשראי הפגום בישראל נמצא במגמת ירידה עקבית ורציפה בשנים האחרונות.
  • מחירי שירותים בנקאים נמוכים יחסית לעולם: מחירי האשראי בישראל דומים למחירי האשראי בעולם, ובתחום עמלות העו"ש ישראל היא אחת משלוש המדינות הזולות ביותר (לפי חברת המחקר הבינלאומית Van Dijk Management). לפני נתוני בנק ישראל, בעשור האחרון ירד שיעור ההכנסות מעמלות של הבנקים בישראל מסך היקף הפעילות בכ-29%.
  • חשיבות שמירת הסודיות הבנקאית: באופן תמוה, מתחה הוועדה ביקורת על הבנקים על כך שפעלו בהתאם לחובות המוטלות עליהם, ולא יכלו למסור מידע על לקוחותיהם. המסר המוזר שניסתה הוועדה להעביר לציבור הוא שבעצם העמידה של הבנקים בהוראות ובחובות המוטלות עליהם על מנת להגן על כל אחת ואחד מלקוחותיהם, גדולים כקטנים, יש בו טעם לפגם.
  • פגיעה מיותרת באמון הציבור: אין חולק על זכותה של הכנסת לבחון ולבקר התנהלות של כל גורם משקי. אולם, לאור הרגולציה הדינאמית וההדוקה, גם בהשוואה לכל המגזרים האחרים במשק, שבמסגרתה פועלת המערכת הבנקאית, הקמתה של הוועדה הייתה צעד לא מתבקש, וזאת בלשון המעטה. כל זאת במחיר אפשרי של פגיעה חמורה באמון הציבור במערכת הבנקאית.

לא סביר לדעתנו שעובדות מרכזיות אלה, שחשוב כי יוצגו בפני הציבור הרחב, לא נבחנו ע"י ועדה שמטרתה הייתה לבדוק את התנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים.

יש לקוות שכנסת ישראל תשכיל שלא לגרום  לפגיעה בתפקודה התקין של הבנקאות הישראלית, תוך נקיטה בהליכים שאינם נחוצים בהתייחס למצבה ולמעמדה של המערכת הבנקאית הישראלית. המערכת הבנקאית נכונה לכל דיאלוג אמיתי ומכבד עם הכנסת ועם גופי השלטון האחרים, אך זאת תוך נקיטת זהירות מירבית שלא תשמיט את היסודות הכל כך חשובים עליהם בנויה מערכת בנקאית מתפקדת ואיתנה.

לקריאת הדו"ח המלא