באחרונה הוכרע מעמדו של הביטקוין לצורך חיוב הרווח הנובע ממנו במס הכנסה. ההכרעה, פרי פסיקה מנומקת של בית המשפט המחוזי בלוד, קיבלה את פרשנותה של רשות המסים וקבעה כי ביטקוין הוא "נכס" ולא "מטבע", ועל כן הרווח ממכירתו איננו הפרשי שער, אלא רווח הון חייב במס ואינו זכאי לפטור שניתן להפרשי שער.
בפסק הדין קבע השופט בורנשטיין כי מעמד הביטקוין טרם הוגדר כמטבע חוקי בעולם. לדעתו, "לעת זו" קשה לקבל תוצאה שלפיה הביטקוין ייחשב כ"מטבע" דווקא לצורכי מס, אולם לא מן הנמנע שבעתיד מטבע דיגיטלי כלשהו יהפוך ל"מטבע".
לפי פסק הדין, לא הוכח כי הביטקוין עבר את המשוכה הנדרשת על-פי חוק בנק ישראל באשר להגדרת מטבע, ולפיה למטבע יהיה ביטוי מוחשי כלומר יהיה "שטרות" או "מטבעות כסף". נוסף על כך, בית המשפט קבע כי לא הוכח כי הביטקוין מהווה תחליף של ממש, במדינה כלשהי, לשימוש בשטרות או מעות, עדיין לא הוכר כהילך חוקי, והיקף העסקאות המתבצעות באמצעותו קטן ביותר.
לטעמי, תהליך השימוש במטבעות קריפטוגרפיים הוא בלתי נמנע. בין אם יהיה זה הביטקוין ובין אם יהיה זה מטבע שיונפק על-ידי גופים אחרים, הביקוש לאמצעי מוניטרי חוצה גבולות רק יגבר. השאלה האם עדיף שיהיה זה מטבע הנשלט על ידי גופים מסחריים כדוגמת פייסבוק או מדינה (ולא כולן מאופיינות ביציבות ואמינות) או שלא יישלט על ידי אף אחד – היא לא רק שאלה כלכלית אלא גם, יש שיאמרו בעיקר, שאלה ערכית.
לעת עתה, נראה כי בית המשפט אימץ קו שמרני, לטעמי שמרני מידי, שכן יכול היה לאמץ מדיניות מרחיבה יותר. בעולם שבו מטבעות כסף נעלמים מהעולם, והמחוקק אף מעוניין לעודד זאת, היה מקום לראות במטבעות הקריפטוגרפיים תחליף ראוי לכל דבר ועניין, וגם נושא ההכרה כהילך חוקי ניתן לפרשנות מרחיבה. אם תישאר הפסיקה על כנה, גם לאחר פסיקת בית המשפט העליון, השימוש במטבעות הדיגיטליים עשוי להפוך לבעייתי.
לפסיקה מספר השלכות:
דיווחי העבר: ראשית, נשאלת השאלה מה יהיה דינם של מי שדיווחו על רווחיהם מביטקוין כפטורים ממס או לא דיווחו בכלל? רשות המסים פרסמה חוזר מטעמה רק לאחר תקופה ממושכת שבה סברו רבים כי מדובר בהכנסה פטורה. מחלקם יהיה קשה לגבות את המס עתה לאחר שנים. יתרה מכך, מאחר שמדובר בפסיקה מחוזית, היא איננה מהווה הלכה.
חלק מהמשקיעים בשוק ממשיכים לדווח על הכנסותיהם כפטורות ממס, בהסתמך על חוות דעת של מומחים. אנו מעריכים שבעקבות פסק הדין ישקלו רבים לפנות בהליך של גילוי מרצון בנושא. הליך זה אפשרי עד סוף שנה זו, אך יהיו גם רבים שיעדיפו, על סמך חוות דעת משפטית, להמתין לפסיקת בית המשפט העליון.
קיזוז הפסדים: מנגד, יש כאלו שיצאו נשכרים מפסק הדין. הפסדים ממטבעות קריפטוגרפיים שלא היו ניתנים לקיזוז אם היה מדובר במטבע, יהיו ניתנים לקיזוז כנגד רווחים ממכירת נכסים אחרים. כלומר, כל אותם משקיעים שנחלו הפסדים בשנים האחרונות ייהנו מהאפשרות לקזזם. הוכחת אותם הפסדים דורשת אסמכתאות, ואלו לא תמיד בנמצא.
נשארה פתוחה השאלה כיצד ניתן יהיה לזהות, במקום שישנן מספר שכבות של קניות, איזו שכבה נמכרה. בעניין זה יש לציין כי קיים עיוות כלכלי בהוראות פקודת מס הכנסה. מאחר שלא ניתן לקזז הפסדים כנגד רווחי שנים קודמות, מי שהרוויח בשנים עברו ואילו בשנת מס מאוחרת יותר הפסיד את מה שהרוויח, יידרש עדיין לשלם מס.
החוק לצמצום השימוש במזומן: הקביעה כי ביטקוין אינו מטבע יכולה להוביל למסקנה כי החוק לצמצום השימוש במזומן לא חל כלל לגבי תשלום במטבעות דיגיטליים – דבר שעלול להביא לשימוש מוגבר עוד יותר במטבעות קריפטוגרפיים כתחליף למזומן. לא בטוח שבכך חפץ המחוקק.
ניכוי במקור: השאלה האם ישנה חובת ניכוי מס במקור בעת קבלת תשלום בביטקוין נותרה חבית אבק השריפה שעלולה למוטט לחלוטין את הענף. הגדרת הביטקוין כנכס עלולה לגרור עמדה לפיה קיימת חובת ניכוי במקור. תחת עמדה זו השימוש בו יהפוך למסורבל עד בלתי אפשרי.
לטעמי, גם אם קיימת חובת ניכוי במקור, אין היא גורפת מכל תשלום הקשור במטבעות קריפטוגרפיים. שונה דינו של סוחר, כורה, משקיע, מתווך או מי שמעמיד פלטפורמת מסחר בלבד לשימוש הלקוחות. יתרה מכך, יש חשיבות גם למדינת התושבות של המשלם ולסוג ומאפייני המטבע הקריפטוגרפי. כל אלו דורשים בדיקה פרטנית.
העוסקים בתחום צפויים להפנים את תוצאות פסק הדין ולכוון את אופן פעילותם מראש: לגבי בחירת מיקום הפעילות, צורת ההתאגדות, אופן התיעוד ואפילו הגדרת המטבע.
גם הבנקים וגם גופי הרגולציה מתקשים לעמוד בקצב השינויים בתחום. עד עתה, חוסר הוודאות לגבי מקור הכספים הביא את הבנקים להתייחס בחשדנות לתחום החדש ופורץ הגבולות. על רקע עמדת בתי המשפט, בעניין "ישראמיינרס" ו"ביטס אוף גולד" – המטילה על הבנקים חובה לנהל חשבונות בעבור העוסקים בתחום – עלולים הבנקים למצוא עצמם חשופים לסיכון כפול, הן בנושא עמידה בהוראות חוק איסור הלבנת הון, הן בטיפולם לצורך המס בתשלומים באותם חשבונות. גם הם, כך ניתן להעריך, יידרשו לחשב מסלול מחדש.
הכותב שותף במשרד זיו שרון ושות' עורכי דין