הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה להוריד את הריבית במשק ברבע אחוז (0.25%), כך שהריבית עומדת כעת על 3.75%.
נתוני החשבונאות הלאומית מראים שהכלכלה הישראלית התכווצה ברבעון הראשון של 2026 בקצב שנתי של 3.3%, והתוצר העסקי התכווץ ב-3.1%. את ההתכווצות הובילה ירידה של 4.7% בצריכה הפרטית וירידה של 5.7% בצריכה הציבורית (ללא יבוא ביטחוני). במקביל נרשם גידול של 33.1% ביבוא האזרחי וגידול של 5.6% ביצוא.
רמת התוצר נמוכה כיום בכ-4.5% ממגמתה ארוכת הטווח, אך לפי הוועדה ההתכווצות מתונה יותר ביחס לתחזיות קודמות וביחס למבצע "עם כלביא". האינדיקטורים השוטפים מצביעים על התאוששות לאחר מבצע "שאגת הארי": ההוצאות בכרטיסי האשראי במחירים שוטפים שבו לעלות ומצויות מעט מעל קו המגמה ארוך הטווח, ומאזן סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס, שירד בחדות במרץ, עלה מעט באפריל. עם זאת, גיוסי ההון במגזר ההייטק עד כה ברבעון השני ירדו ביחס לרבעונים הקודמים.
האינפלציה בסביבת מרכז היעד; השקל התחזק
מדד המחירים לצרכן עלה במרץ ב-0.4% ובאפריל ב-1.2%. שיעור האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים עומד על 1.9%, בסביבת מרכז היעד של בנק ישראל. מאז החלטת הריבית הקודמת, השקל התחזק ב-8.3% מול הדולר וב-7.2% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים – המדד המשוקלל ביחס לסל מטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ישראל – התחזק השקל ב-7.4%.
שיעור האבטלה הרחבה (כולל אנשים שלא חיפשו עבודה זמנית בגלל המלחמה) ירד בחדות מ-15.9% במרץ ל-5.9% באפריל – וזאת למרות שהלחימה נמשכה לתוך חודש אפריל. שיעור התעסוקה בגילי 15 ומעלה עמד באפריל על 60.2%, ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה על 62%. שיעור הנעדרים זמנית מהעבודה בשל שירות מילואים, שעלה בחדות במרץ, ירד מעט באפריל ועמד על 1.2%. שיעור המשרות הפנויות (משרות שמעסיקים מנסים לאייש) עלה מעט באפריל ועמד על 4%.
לפני המבצע, קצב עליית השכר במגזר העסקי נותר יציב ברמה גבוהה ועמד בינואר–פברואר על 4.6% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
מחירי הדירות, משכנתאות ושוק האשראי
בחודשים פברואר–מרץ עלו מחירי הדירות ב-0.3%, אך במונחים שנתיים נרשמה ירידה של 1.2% במחיריהן. באפריל הועמדו משכנתאות בסך של כ-9.5 מיליארד שקלים (בניכוי עונתיות). על פי נתוני הלמ"ס, מלאי הדירות החדשות העומדות למכירה ממשיך להיות גבוה, ועמד במרץ 2026 על כ-85 אלף דירות. סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן התמתן בתקופה הנסקרת ועמד באפריל על קצב שנתי של 3.3%.
האשראי העסקי המשיך לצמוח בקצב גבוה, בהובלת האשראי הבנקאי. גם האשראי הצרכני למשקי הבית מכלל המקורות הוסיף לצמוח, ושיעורי הפיגורים בהחזרי הלוואות בכלל מגזרי הפעילות שומרים על רמה נמוכה. עם זאת, על פי סקר מגמות בעסקים של הלמ"ס למרץ–אפריל, עסקים מדווחים על עלייה מסוימת במגבלות בקבלת אשראי – הן בנקאי והן חוץ-בנקאי – בכלל סוגי העסקים וברוב ענפי המשק.
הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (מאי 2025–אפריל 2026) ירד ל-3.8% מהתוצר, בעיקר בשל רמה נמוכה של הוצאות הממשלה על רקע התקציב ההמשכי ברבעון הראשון. הוועדה ציינה כי קיימת אי-ודאות לגבי הגדלת תקציב הביטחון, ועמה אפשרות לעלייה ביעד הגירעון.
מה קורה בעולם?
הבנקים המרכזיים העיקריים במדינות המפותחות הותירו את הריבית ללא שינוי בתקופה הנסקרת. הכלכלה האמריקאית צמחה ברבעון הראשון בקצב שנתי של 2%, גבוה משמעותית מהרבעון הקודם. דוחות התעסוקה בארה"ב היו חזקים מהתחזיות: באפריל נוספו 115 אלף משרות ושיעור האבטלה נותר 4.3%. עם זאת, האינפלציה השנתית בארה"ב באפריל האיצה ועמדה על 3.8%, ומדד הליבה (Core CPI) עמד על 2.8%.
בגוש האירו, לעומת זאת, נרשמה האטה: התוצר עלה ב-0.1% בלבד במונחים רבעוניים, נמוך מציפיות השוק. האינפלציה השנתית באפריל עמדה על 3%, ומדד הליבה על 2.2%. בסין צמח התוצר ברבעון הראשון ב-5% במונחים שנתיים.
מחיר חבית נפט מסוג ברנט ירד בתקופה הנסקרת בכ-8%, ומחיר הגז באירופה ירד בכ-11%. קרן המטבע הבינלאומית (IMF) עדכנה כלפי מטה את תחזית הצמיחה העולמית וכלפי מעלה את תחזית האינפלציה העולמית, על רקע הזעזוע בשוקי האנרגיה ורמת אי-הוודאות הגבוהה.
הוועדה המוניטרית הבהירה כי תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, הפעילות במשק, אי-הוודאות הגיאופוליטית וההתפתחויות הפיסקליות. החלטת הריבית הבאה צפויה להתפרסם ביום שני, 6 ביולי 2026.