לקסיקון כלכלי

מונח כללי לחברה פיננסית שעיסוקה העיקרי הוא טיפול ותיווך בכסף, כשזה כולל קבלת פיקדונות במסגרת חשבונות שקים, חיסכון, השקעה, מתן הלוואות, שירותים פיננסיים שונים וטיפול במסמכי ערך שונים. בישראל בנק יכול לשמש גם כסוחר במטבע חוץ, סוחר בניירות ערך, עמיל ניירות ערך, חתם להנפקות, מנהל או נאמן של קרנות נאמנות וחברות להשקעה. הצד הפיננסי של העיסוקים מכונה 'עסקי בנקאות' וההכנסה מאלה באה בעיקר מההפרש שבין שיעורי הריבית המשתלמים למפקידים לעומת אלה המשולמים על ידי הלווים, מעמלות על קנייה ומכירה של ניירות ערך ומרווחים אחרים. בכל הארצות בנקים נמצאים תחת פיקוח משום שבנוסף לתפקידיהם האמורים הם גם מייצרים כסף באמצעות הלוואות שהם נותנים, פעולה המיוחדת לבנקים בניגוד למוסדות פיננסיים אחרים. מקור המילה הוא בשם האיטלקי (banco) שפירושו – שולחן, משום שהבנקאים הראשונים בלומברדיה ניהלו את עסקיהם על שולחנות שהועמדו בשוק