איגוד הבנקים הגיש בקשה לבית המשפט העליון, להצטרף כ"ידיד בית המשפט" לעתירה שהוגשה בעקבות פסיקה תקדימית שקיבל בית המשפט העליון בספטמבר 2008, לפיה שיעבוד צף מגביל יגבר על שיעבוד קבוע מאוחר יותר רק מיום רישומו.
ההלכה המקובלת עד לפסק הדין הזה היתה, כי די במסירתם של מסמכי השעבוד לרישום תוך פרק הזמן הקבוע בדין, כדי להקנות תוקף לשעבוד צף מגביל. התוצאה היא שפסיקת בית המשפט העליון יצרה למרשם החברות, שבו נרשמים השעבודים, מעמד קונסטיטוטיבי (יוצר תוקף או זכות).
פסיקת בית המשפט העליון ניתנה בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין שעבוד צף שיצרה חברת מיטב השדה, הנמצאת בפירוק וכינוס, לטובת בנק הפועלים. בשל טעות ברשם החברות, לא נרשמה התנייה המגבילה (רישום שאוסר על החברה להתקשר ללא הסכמה בעסקות שנוגעות לרכוש המשועבד, ובכך מונע מצב שבו החברה תקנה לנושה מאוחר זכות עדיפה שתרוקן את השעבוד הצף מתוכן).
מספר חודשים לאחר יצירת השעבוד הצף, יצרה החברה שעבוד קבוע לטובת גורם אחר על הזכויות שלה במשאית. בית המשפט המחוזי קבע, כי השעבוד הצף לטובת הבנק גובר על השעבוד הקבוע, למרות שלא נרשמה תניית ההגבלה, ואילו בית המשפט העליון הפך, כאמור, את ההחלטה.
בבקשה של איגוד הבנקים, שהוגשה באמצעות משרד עורכי הדין פישר בכר חן וול אוריון ושות', נטען כי פסק הדין וההלכה החדשה שנקבעה בו חורגים מעניינם של הצדדים לפסק הדין וטומנים בחובם קשיים מהותיים, שיש בהם כדי להשליך על חיי המסחר והכלכלה בישראל בכלל ועל התנהלותה ופעילותה של המערכת הבנקאית בישראל בפרט. לאור זאת, מבקש האיגוד להתיר לו להשמיע את עמדתו בדיון.