השנה שהייתה והשנה שתהיה

לאחר מספר שנות מיתון, אנו מזהים תפנית חיובית במשק הישראלי. התפנית במשק ב- 2003 מוצאת ביטויה גם בפעילות הבנקים ובשיפור ניכר ברווחיותם.  עם זאת, על הבנקים להיזהר מלחזור על השגיאה של הרחבת אשראי מואצת עם שולי ביטחון מועטים מדי ותוך שחיקת יחס הונם.

לא כל השיפור שחל ברווחיות הבנקים נושא אופי מתמיד – חלק ניכר מהשיפור נתרם מעלייה חדה במחירי ניירות הערך, כפי שעולה מרווחי והפסדי חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות בישראל.

הפסדי האשראי פחתו אמנם, אך רמתם עדיין גבוהה יחסית, ויש מספר ענפים, כמו הבניה, מלונאות ורשויות מקומיות שמצבם עדיין רגיש מאד. למעשה כבר ממחצית שנת 2003 ניכר שינוי מגמה, והבנקים שבו להגדיל את היקף האשראי. עם חידוש הצמיחה, ההשקעות וצרכי המימון, יש לשמור על איזון בין החוב הבנקאי לבין ההון העצמי של הפירמות, איזון בין חוב בנקאי לחוב אחר, איזון הריכוזיות באשראי, זהירות בבידול איכות הפירמות גם בעת גאות, וזהירות בהסתמכות על ציפיות אופטימיות בהרחבת אשראי וב- recovery של הפרשות. על הבנקים להיזהר מלחזור על השגיאה של הרחבת אשראי מואצת עם שולי ביטחון מועטים מדי ותוך שחיקת יחס הונם.

גם באשר להלימות ההון ניכר שיפור ב- 2003. יחס ההון לנכסי סיכון עלה לשיעור של למעלה מ- 10% במרבית הבנקים – חשוב לשמור לפחות על רמה זו, ולכן יש ללוות את גידול האשראי הצפוי בהגדלת הון הבנקים.

ה"רגולציה" שהייתה

 

הוראת ניהול בנקאי תקין בנושא זה קובעת מגבלות שנועדו למנוע חשיפה של הבנק לסיכון פשיטת רגל של לווה בודד ושל קבוצת לווים שיש קשר בעלות או תלות עסקית ביניהם. על פי הוראות המפקח על הבנקים, לא יעלה האשראי ללווה יחיד על 15% מהון הבנק ו- %30 לקבוצת לווים. ב- 2003 תוקנה ההוראה, והורחבה (הוחמרה) ההגדרה של קבוצת לווים.

תיקון ההוראה היה הכרחי על מנת למנוע ריכוזיות מסוכנת בקרב קבוצות הלווים הגדולות ביותר. עצם הטיפול בנושא כבר תרם לשיפור בתחום ריכוזיות האשראי ולהגברת המודעות לנושא – הן בבנקים, שחלקם אף החליט לאמץ מדיניות שמרנית ולהקטין את החשיפה המרבית לרמה נמוכה מזו שבהוראה, והן בקרב הלווים וגורמי שוק ההון, בגיוס תחליפי אשראי חוץ בנקאי (משוק ההון). בניגוד לחששות שהביעו גורמים שונים, ההוראה לא יצרה מחנק אשראי במשק, ועסקים לא נקלעו בעטיה לקשיים.

בשנת 2003 הקדיש הפיקוח על הבנקים מאמץ מרוכז לטיפול בהערכות הבנקים למניעת הלבנת הון. במסגרת זו נערכו ביקורות בכל הבנקים, ואלה שבהם נמצאו ליקויים מהותיים הובאו לוועדת עיצומים. ועדת עיצומים דנה והחליטה במהלך שנת 2003 ו- 2004 בעניינם של 12 בנקים מסחריים, 2 בנקים למשכנתאות וחברה לנאמנות אחת. למרות שהליקויים תוקנו, בעיקרם, כבר במהלך הביקורות, החמירה הוועדה וקבעה התראות ואף עיצומים כספיים כנגד מקצת מהבנקים. זאת, על מנת להדגיש את חשיבות ההקפדה בנושא זה, ועל מנת להוות הרתעה. העיצומים אף יוחמרו, אם יישנו הליקויים.

הפעילות האינטנסיבית של הפיקוח על הבנקים לביצוע ביקורות נרחבות ומקיפות בכל המערכת הבנקאית בתחום זה, הביאה גם להוצאת מדינת ישראל מרשימת המעקב של ה- FATF(Financial Action Task Force).

ה"רגולציה" שתהיה

 

בהתייחס למשימות לעתיד, על המערכת כולה – הבנקים והפיקוח על הבנקים – להיערך לסטנדרטים הגבוהים שיוכתבו בהוראות "באזל 2".

ההנחיות החדשות של באזל מורכבות משלושה נדבכים מרכזיים:

1. דרישות הון מינימאליות בגין סיכון אשראי וסיכון תפעולי.

2. מערך הבדיקות של הפיקוח על הבנקים באשר להלימות ההון בתאגיד הבנקאי, תהליך ההערכה הפנימית והקצאת ההון, לרבות בדיקת המודלים הפנימיים של הבנקים להערכת הסיכונים האמורים.

משמעת שוק שתושג באמצעות גילוי נאות יעיל.

3. דרישות ההון החדשות יהיו רגישות יותר לסיכון, ויינתן תמריץ לבנקים לשפר את כלי מדידת הסיכון לשיטות מתקדמות יותר.

ההערכות לנושא זה בישראל היא עדיין בחיתוליה, והיא מפגרת אחרי מדינות אחרות. הבנקים הישראלים הגדולים יצטרכו לשדרג את מערכי הדירוג הפנימי של לווים ואשראי, תוך שימוש במודלים מתקדמים בנושא, וכך גם באשר לסיכונים התפעוליים. הפיקוח על הבנקים החל לבחון את ההתאמות הנדרשות להטמעת הנושא בישראל, ובקרוב יבוא בדברים וייוועץ גם עם הבנקים.

 

תחום יחסי בנק-לקוח מקבל דגש ניכר בעבודת הפיקוח על הבנקים. הוגנות בקשרים עם לקוחותיהם היא אינטרס מרכזי של הבנקים, אך לעיתים הדבר לא בא לביטוי בהתנהלות השוטפת. כתוצאה מכך ניכר סחף בסובלנות הציבור הרחב כלפי הבנקים וכך גם אצל המחוקקים.  סוגיית העמלות היוותה סממן ברור למגמה זו. בקרוב יוצגו המלצותיה של וועדה פנימית של הפיקוח על הבנקים למדיניות כוללת ביחס לסוגי העמלות השונים, מתוך מגמה לשמור על הוגנות בתחום זה כלפי הלקוחות, לשפר את התחרות, ויחד עם זאת לא להעצים מדי את המעורבות הפיקוחית בנושא.  על הבנקים לתת דעתם לנושא, ולא להסתפק רק בפעולות הסברה – עליהם לתת לציבור לקוחותיהם את התחושה, שגם הוא ישותף בשיפור בתוצאות העסקיות (ולא רק הבעלים, המנהלים והעובדים של הבנק), ושהמחירים שהוא משלם הם הוגנים, ולא מעוגנים רק בחוסר הברירה של הלקוח.

הפרטת בנקים

 

הפרטת בנק דיסקונט שתצא לדרך בקרוב, תחייב את הפיקוח על הבנקים לרכז מאמץ לבדיקת המועמדים השונים לרכישת הבנק. הבדיקות של הפיקוח על הבנקים בהתייחס למועמדים המבקשים לרכוש שליטה בבנקים, מתרכזות בעיקר בנקודות הבאות:

יושרה אישית ועסקית; חוסן פיננסי (בדרך כלל, יחס של 1:2 בין רכוש נטו לבין השקעה בבנק) – להבטיח שתלותו של המבקש לרכוש שליטה בבנק לא תהיה מוחלטת, ושתהיה לו יכולת כספית מספקת להשתתף בהזרמת הון נוספת לבנק אם ייווצר הצורך; העדר ניגודי עניינים – בעלות על בנק אחר, עסקים המתחרים בבנק וכדו'; ניסיון מקצועי (יתרון).

עוד יש לציין כי מעבר לדרישות אלו, בוחן בנק ישראל את מבנה השליטה המתוכנן בבנק, ובכלל זה, דורש בנק ישראל קיום גרעין שליטה יציב בבנק (קבוצת רוכשים המוגדרים כבעלי השליטה).

הפיקוח על הבנקים יעשה ככל יכולתו על מנת לזרז את הבדיקה, אך אם ייגשו למכרז מועמדים רבים, או קבוצות מסועפות של מועמדים, ואם יהיו עיכובים בהעברת המידע על ידם (כפי שהיה בעבר), לא ניתן יהיה לקיים את לוח הזמנים המתוכנן. הניסיון מראה, שבדיקות בנק ישראל התעכבו בעיקר משום שהרוכשים הפוטנציאליים התעכבו במתן המידע שנדרש מהם.

 

הפרטת לאומי

גם הפרטת בנק לאומי במפוזר (תוכנית האופציות), ללא גרעין שליטה בבנק, תציב בפני הפיקוח על הבנקים אתגר שלא היה כמוהו בעבר: על הפיקוח על הבנקים יהיה לבחון באופן מתמיד ולוודא, שאכן אין גורם או גורמים שהשתלטו על הבנק בחשאי מבלי לקבל היתר כחוק.

ברור כי דרך זו תתאפשר רק לאחר שתותאם הסביבה החוקית למאפיינים המיוחדים של חלופה זו, כפי שהציעה בזמנו ועדת מראני, וכפי שמופיע בהצעת החוק לתיקון חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 13), המונחת כיום על שולחן ועדת הכספים, לאחר שעברה קריאה ראשונה בכנסת.

תיקוני החקיקה מרחיבים את סמכויות המפקח, בין השאר, בכל הקשור להליכי ההצבעה ומינוי נושאי משרה בהעדר גרעין שליטה מזוהה (בעל היתר נגיד), ובכלל זה: דיווח מפורט לבנק ישראל על החזקת אמצעי שליטה ועל המחזיקים באמצעי השליטה; דיווח על המשתתפים באסיפה הכללית ומידע נוסף; הצורך בקבלת היתר נגיד בגין שיתוף פעולה לצורך מינוי דירקטור; אישור מינוי נושאי משרה (Fit Proper); הוועדה הציבורית למינוי דירקטורים.

תיקוני החקיקה אלו, עליהם סוכם בין האוצר לבנק ישראל, אמנם משפרים את הכלים להתחקות ולטפל במצבים כאלה, אך בנטל הביצוע המתמיד יצטרך לשאת הפיקוח על הבנקים.

הבנקים עמדו בקשיים שנבעו כתוצאה מהמיתון הכלכלי, ספגו את ההפסדים והתייעלו.

לא כל הרע כבר מאחרינו, ויש לשמור על ערנות בניהול האשראי, הסיווג וההפרשות לחומ"ס. עם חידוש הצמיחה, יהיה חשוב ליישם את הלקחים ממחזור העסקים הקודם – לשמור על מרווחי ביטחון באשראי, פיזור נאות ועל הלימות הון עודפת.

על הבנקים לתת תשומת לב מיוחדת לסביבה הבינלאומית, במיוחד בכל הקשור להיערכות לבאזל 2 ולקיום כללי איסור הלבנת הון.

על הבנקים לתת תשומת לב גם לסביבה הפנימית, במיוחד בכל הקשור ליחסי בנק לקוח.

לפיקוח על הבנקים, המלווה תהליכים אלה ופרויקטים מיוחדים (כמו הפרטת הבנקים), צפויה עוד עבודה רבה מאד.