"מצב המערכת הבנקאית בישראל איתן. דוחות הבנקים שפורסמו בימים האחרונים הם עדות לכך. המערכת הבנקאית הישראלית יציבה, תחרותית, צומחת וחזרה לתוואי של רווחיות סבירה במציאות הכלכלית הנוכחית". כך אמר יו"ר בנק הפועלים ונשיא איגוד הבנקים, יאיר סרוסי, באסיפה השנתית של איגוד הבנקים
"כולנו, שר האוצר, הנגיד, המפקח על הבנקים וראשי המערכת הבנקאית, רשאים להסתכל על השנתיים האחרונות בסיפוק, אך ללא זחיחות, בוודאי לא בשאננות. אתגרים רבים עוד לפנינו, והאיומים על הכלכלה הגלובלית בהחלט יכולים עוד להשפיע גם על המשק הישראלי".
סרוסי הוסיף : "החדשות הטובות הן כי העולם חזר לתוואי של צמיחה, גם אם זו צמיחה אנמית. נכון להיום, על פי רוב החזאים, ירדה הסבירות למיתון נוסף, אותו double dip, אך הצמיחה אינה מאוזנת, ובמהלך השנתיים האחרונות, במיוחד בשנה האחרונה, שבים ומתפרצים איים של חוסר יציבות. הסיכונים כיום גבוהים ביחס לסיכונים בעידן טרום המשבר, אולם המרווחים חזרו לרמתם הקודמת. נראה כי השווקים אינם מתמחרים סיכונים אלו במלואם, וזאת כתוצאה ישירה מהריביות הבסיסיות הנמוכות".
לדבריו, בבנקאות האמריקאית רואים את המשך מגמת הקונסולידציה וסגירה של בנקים קטנים, אך הבנקים הגדולים ביססו את חוסנם ושבים לחפש תשואה וצמיחה. האתגר קשה במיוחד בסביבה הכלכלית האנמית ואל מול דרישות הרגולציה, שעל-פי הערכות שונות יפגעו בתשואת הבנקים ב-2%-4%.לעומתם, הבנקים האירופיים עסוקים עדיין בהסדרה ובייצוב פעילותם, והאיומים על הבנקאות האירופאית קרובים וברורים יותר. כבר היום ניתן למצוא בין עשרת הבנקים המובילים בעולם במונחי שווי שוק שלושה בנקים סיניים, בנק ברזילאי, ושני בנקים מערביים, שחלק ניכר מפעילותם הוסט כבר לאסיה ולדרום אמריקהHSBC ו-Santander".
"על רקע התפתחויות דרמטיות אלו, המערכת הישראלית שבה לדון בסוגיות הצמיחה, התשואה והאיזון מול הסיכון. המערכת שבה להציג תשואות שנתיות סביב 10%, ובניגוד לחלק גדול מהמערכות הבנקאיות במדינות המפותחות, אצלנו גם האשראי לציבור שנותנת המערכת הבנקאית גדל בתקופה זו בכ-20 מיליארד שקל. המערכת בארץ שמרנית וטוב שכך; היא תחרותית בכל פלחי הלקוחות, וממוקדת במתן שירות איכותי ומקצועי ללקוחותיה, אך היא מוגבלת ביכולתה לצמוח.
"האתגר המרכזי שאני רואה למערכת בשנים הקרובות דומה לאתגרים של הבנקים החזקים בארה"ב – אתגר הצמיחה והתשואה בנות-הקיימא. אנו חייבים להעמיד לנגד עינינו את המטרה של חזרה לתשואה סבירה והבטחת צמיחה, בזהירות המתחייבת, תוך ערנות לסיכונים הקיימים".
לדברי סרוסי, על מנת להבטיח את שגשוג המערכת לאורך זמן, חשוב כי הבנקים ימשיכו להתפתח וכי הבנקים יגוונו את מקורות ההכנסה ויפתחו פעילויות חדשות."אציין כדוגמה את תחום הייעוץ הפנסיוני המהווה לדעתי אתגר לאומי. ע"פ מחקרים שונים, מעל ל-86% מציבור השכירים בארץ אינו יודע באיזה סוג השקעה מושקעים כספי הפנסיה שלו, 70% אינם יודעים מה גובה דמי הניהול, ומעל 50% אינם יכולים להעריך מה גובה הפנסיה הצפויה להם. ומבדיקות שערכנו חלק גדול מאלו יופתע לגלות עד כמה הפנסיה שלהם צפויה להיות נמוכה ללא חסכון משלים לטווח ארוך.
"אם ברצוננו לעשות שינוי אמיתי במוּדעוּת לתחום הפנסיה בישראל, באיכות הייעוץ הפנסיוני הניתן לכלל השכירים והעצמאיים במשק; אם ברצוננו להבטיח ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי ומקצועי, ואם ברצוננו להציע לראשונה במשק הישראלי ייעוץ פיננסי כולל, עלינו להבטיח כניסה משמעותית של כלל הבנקים לתחום הפנסיה. אין מערכת אחרת המסוגלת לחולל את השינוי הנדרש.
"בניגוד למערכות שיווק אחרות בסקטור הפיננסי, מערכי הייעוץ של הבנקים אובייקטיביים לחלוטין. לדעתי, קיים צעד משמעותי אחר שיכול לתרום תרומה מכרעת לשכלול השוק הפנסיוני: מתן האפשרות לבנקים להציע "פיקדון לגמל"לאוכלוסיה בוגרת. מוצר חסכון פיננסי ארוך טווח המאפשר ניידות בינו לבין קופות גמל, שייהנה מהטבות המס הניתנות לחסכון פנסיוני. מוצר זה יאפשר אלטרנטיבת השקעה פשוטה, ברורה, ובטוחה ויצור רף מינימלי לתשואה אפקטיבית נטו של מוצרי חסכון פנסיוני"אמר סרוסי.