לציבור מודעות נמוכה לחיסכון הפנסיוני שלו: הרוב אינו יודע מיהם הגופים שמנהלים עבורו את החיסכון הפנסיוני וקרנות ההשתלמות. רוב הציבור מעדיף שהחיסכון הפנסיוני שלו ינוהל בסיכון נמוך, אבל אינו יודע מהו החלק מהחיסכון שלו שמנוהל כיום בסיכון גבוה. כמו כן, רוב החוסכים אינם מודעים לגובה דמי הניהול שהם משלמים באפיקים הפנסיוניים. תמונת מצב זו עולה מסקר מיוחד שנערך על ידי מכון המחקר דחף*, בהזמנת איגוד הבנקים.
מהסקר עולה, כי 70% מהציבור אינו יודע מי מנהל את החיסכון הפנסיוני שלו. 52% מהנשאלים השיבו כי אינם יודעים ו-18% סבורים כי החיסכון הפנסיוני שלהם עדיין מנוהל על ידי הבנקים (כידוע, בעקבות רפורמת בכר יצאו הבנקים לחלוטין מניהול החיסכון הפנסיוני).
משה פרל, מנכ"ל איגוד הבנקים, אומר: "האוצר, הציבור כולו והבנקים נמצאים בימים אלה במקום שבו האינטרס המשותף והדחוף ביותר הוא לאפשר להעמיק ולשכלל את הייעוץ הפנסיוני. האוצר עיצב את שוק ההון באופן שבו היועץ האובייקטיבי היחיד בתחום הפנסיוני זו המערכת הבנקאית. כדי לאפשר מצב בו הציבור יימנע מהחלטות לא-רציונליות, צריך לאפשר לבנקים להעניק ייעוץ פנסיוני במקומות העבודה ובמפעלים, להרחיב את מספר המוצרים הפנסיוניים שהם יכולים להפיץ, ולהמשיך בסדרת שינויים שתקדם את הרפורמה למקום בו אנשים יוכלו לשלוט ולהבין מה קורה לחיסכון הפנסיוני שלהם. אני מקווה שבאוצר יבינו שזו הדרך היחידה למנוע את הבורות שחושף הסקר".
הסקר מגלה שורה של נתונים שמהם עולה חוסר המודעות של הציבור לחסכונות הפנסיוניים שלו. למשל, לפי הסקר, רוב הציבור מעדיף סיכויי רווח נמוך, אבל גם סיכון נמוך בחיסכון הפנסיוני שלו. אבל כאשר המשתתפים בסקר נשאלו, האם ידוע להם איזה חלק מהחיסכון הפנסיוני שלהם מושקע בסיכון גבוה וסיכויי רווח גבוהים, אמרו 74% כי אינם יודעים.
לפי נתוני הסקר, 79% מהציבור אינו מודע לזינוק בדמי הניהול לאחר העברת הבעלות על הקופות מידי הבנקים. כאשר המשתתפים נשאלו, האם על-פי הערכתם דמי הניהול כיום עלו, ירדו או נותרו ללא שינוי, בהשוואה לתקופה שבה התוכניות הפנסיוניות נוהלו על ידי הבנקים – אמרו 45% כי אינם יודעים, 22% סבורים כי לא חל בהם שינוי, 12% סבורים כי דמי הניהול הוזלו ורק 21% סבורים כי הם התייקרו.
יצוין כי מחקר שפרסם איגוד הבנקים לפני כחצי שנה הצביע על עלייה של 88% בדמי הניהול בקופות הגמל בתקופה שניהול הקופות עבר לגופים חוץ-בנקאיים, בהשוואה לתקופה שהקופות היו בניהול הבנקים.
* אוכלוסיית המחקר הוגדרה כ"כל האוכלוסייה הבוגרת בישראל". מאוכלוסייה זו הוצא ורואיין מדגם מייצג בן 530 אנשים. המדגם הוצא בשיטת השכבות, כאשר הקריטריונים להגדרת השכבה היו : מגזר באוכלוסייה (עולי שנות ה- 90' ואילך מחבר המדינות, חרדים, מתנחלים, תושבי קיבוצים ושאר יהודים, ערבים) ומאפייני ישוב המגורים (אזור גיאוגרפי וצורת ישוב לפי החלוקה של הלמ"ס). ניתוח הנתונים נערך הן לכלל המדגם והן לכל אחד מהמגזרים: יהודים, ערבים. במגזר היהודי נערכו גם ניתוחים נפרדים לשכבות סוציו-דמוגרפיות שונות, שמוגדרות לפי המאפיינים הבאים: מגדר, גיל, רמת השכלה, רמת חיים, ותיקים לעומת עולים.