בג"ץ דחה בשבוע שעבר עתירה שהגישו חברות נתוני האשראי (בי.די.אי. קופאס ודי אנד בי החברה לנתוני אשראי), נגד שר המשפטים, רשם שירות נתוני אשראי, הכנסת ואיגוד הבנקים, וחייבן לשלם לבנקים מיליון שקל עבור תפעול המערכת שהוקמה לצורך מסירת המידע.
החברות עתרו לבג"ץ לאחר שרשם שירות נתוני אשראי דרש מהן, בינואר 2008, לשלם מיליון שקל לבנקים, והן סרבו בטענה שמדובר בתקנה שהותקנה בחוסר סמכות. על-פי חוק שירות נתוני אשראי והתקנות שמכוחו, החברות הפרטיות שקיבלו רישיון להפעלת שירות נתוני אשראי יכולות לדרוש מגורמים שונים, ביניהם בנקים, נתונים שונים אודות לקוחותיהם, ולהעמיד מידע זה, בתשלום, לרשות גורמים בעולם העסקי. כלומר, מדובר בגורם עסקי אחד (חברות נתוני האשראי) המקבל מידע מגורמים עסקיים אחרים (ביניהם בנקים), ומרוויח ממכירת מידע זה. הבנקים היו צריכים להכין מערכות שיעבירו את המידע הנדרש לאותן חברות, ולתפעל אותן באופן שוטף.
המחוקק הכיר בכך שיש לקבוע תשלום לתאגידים הבנקאיים בגין ביצוע מטלות אלה, אך כדי לאפשר לקדם את החקיקה קבע, כי בגין מסירת המידע (שאילתות) יקבלו הבנקים תשלום, הנגזר מהכנסותיהם של בעלי הרישיון וכפוף להכנסה שנתית מינימלית מסוימת – לפחות 30 מיליון שקל בשנה לכלל בעלי הרישיון. כיוון שהחברות לא הגיעו בינתיים לסף הכנסה זה, יצא שקיבלו בינתיים את המידע בלא תשלום.
במקביל, נקבעה בתקנות חובת תשלום של סכום מוגדר – 1 מיליון שקל – לבנקים בגין תפעול המערכת שהוקמה לצורך מסירת המידע.
בעקבות פעילותו של סמנכ"ל איגוד הבנקים, היועץ המשפטי טל נד"ב, קיבל רשם שירות נתוני אשראי את עמדת הבנקים ודרש מהחברות לבצע את התשלום, שאם לא כן ישעה את רישיונן.
בתגובה, כאמור, הגישו החברות עתירה לבג"ץ. הן חזרו על הטיעון שמדובר בתקנה שהותקנה בחוסר סמכות, ולחילופין יש לשלם תשלום זה רק לכשיהיה תשלום בגין השאילתות, וגם אז יש להחילו גם על בעלי רישיון עתידיים.
כב' הנשיאה בייניש והשופטים, המשנה לנשיאה ריבלין והשופט פוגלמן, דחו בשבוע שעבר את העתירה והטילו על העותרות הוצאות משפט בסך 20 אלף שקל. איגוד הבנקים יוצג על ידי עו"ד ניר כהן ממשרד ניר כהן, לשם ושות'.