בעקבות המלצות ועדת באזל III, ניכרת מגמה עולמית להגדלה משמעותית שלנטל ההון העצמי הנדרש ממוסדות פיננסים, ולהוספת דרישות מינימום נוספותלספיגת הפסדים בשעת חדלות פרעון (Loss absorbency requirement). ביןהיתר, הגדלת בסיס ההון נובעת מחששם של הרגולטרים הבנקאיים מארגונים"גדולים מכדי להיכשל".
המלצות ועדת באזל III שמות בעיקר דגש על הרכיב המרכזי בהון רובד 1 כהוןמניות רגילות, מונפק ונפרע במלואו. כיוון שהון מניות נחשב יקר לגיוס, פותחולאחרונה מכשירים פיננסיים שמטרתם להוזיל את עלויות גיוס ההון באמצעותגיוס כרית הון מותנה (Contingent capital). ההון המותנה הוא אגרת חובשבקרות אירועים מסוימים (אשר ניתנים לעיצוב על-ידי המנפיק), תומרנה להוןמניות ותשמשנה ככרית הון למוסד הבנקאי המנפיק.
ביולי 2011 פרסם הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל חוזר תיקון להוראת ניהול בנקאי תקין מספר 202 המבוססת על המלצות ועדת באזל III למדידת הון ותקני הון. כן פורסם באותו חודש מסמך מסכם מטעם ועדת באזל לפיקוח בנקאי בנוגע לבנקאים גלובליים בעלי חשיבות סיסטמית, שהתייחס לנושא.
הון מותנה הוא מכשיר פיננסי המורכב משני רבדי התחייבות שונים, בבסיסו שכבת הון נתון ועל גביו שכבת הון נחותה ממנו המתממשת בעת הצורך ומשמשת, לאחר ההמרה לשכבת ההון הנחותה, כרית נוספת לספיגת הפסדים.
לגיוס הון מותנה כמה יתרונות על-פני גיוס הון מהשכבה הנחותה המתממשת בעת הצורך:
- ספיגת הפסדים: ההון המותנה מבסס כרית לספיגת הפסדים שמספקת שכבת הגנה נוספת שתתמוך בהפסדים אפשריים מבלי להביא לחדלות פירעון והתערבות מכספי המדינה ומשלמי המיסים.
- גיוס מראש: ההון המותנה מגויס מראש ומונע את הקושי מגיוס במהלך מיתון כלכלי ובכך מצמצם את עלויות הגיוס; במקביל, הנזילות הנובעת מגיוסו נכנסת לתוקפה כבר במועד ההנפקה.
- דילול מנוהל: במקום לדלל את בעלי המניות, ההון המותנה מאפשר לבעלי המניות לשמר את מבנה הבעלות הנוכחי, כאשר הרחבת כרית הביטחון ההונית תיכנס לתוקף רק במקרה הצורך.
- צמצום עלויות מס: גיוס הון מותנה נחשב חסכוני יותר מגיוס הון מניות. משיקולי מס, גיוס הון מותנה עשוי להיות מוכר בניכוי, בניגוד להון מניות.
ההון המותנה הוא מכשיר גמיש, וניתן לעצבו בדרכים שונות.
אירוע ההמרה ("הטריגר") ניתן להגדרה חוזית כחלק מתנאי הנייר, ויכול להיות פונקציה של רגולציה, מדדי שוק, יחסים חשבונאיים, שיקול דעת הבנק ו/או הרגולטור ועוד. גם תנאי הנייר בתקופה שלפני אירוע ההמרה ניתנים להגדרה חוזית, וכך גם מנגנון ההמרה.
לפיכך, פיתחה ועדת באזל הצעת מינימום של תנאים להנפקת הון מותנה, שפורסמה ביולי 2011.
בחוזר ניהול בנקאי תקין 202 מיולי 2011 הגדיר המפקח על הבנקים קריטריוני כשירות ראשוניים להכללת מכשירים פיננסיים כחלק מהון רובד 2 וכחלק מהון רובד 1.
בתכנון הנפקות הון מותנה חשוב לתת את הדעת לשיקולים הבאים, בנוסף לבחינת אפשרות הכללת ההון המותנה כחלק מהון רובד 1:
נוסחת ההמרה: שיקול מנחה בעיצוב נוסחת ההמרה צריך להיות מיתון זעזועים פיננסיים בעת משבר. כשיקול מדיניות, חשוב שעיצוב נוסחת ההמרה ימנע העברת משאבים מבעלי ההון המותנה (החוב המומר) לבעלי ההון הקיים ערב ההמרה, וזאת על מנת למנוע תמריצים ואהבת סיכונים אצל בעלי ההון הקיים ערב ההמרה.
כיוון שבבורסה באחד העם אין מסחר בחברות בעלות שני סוגי מניות (או מניות בכורה), לא ישים להנפיק הון המיר לשכבת הון ייעודית ונוסחת ההמרה חייבת להתייחס לשכבת הון אחת של מניות רגילות.
אירוע ההמרה ותזמונו: הן המפקח על הבנקים ובן המפקח על הביטוח קבעו אירוע המרה (Trigger) הנקבע לפי יחסי הון לפי תקינה. אפשרות שלא אומצה עד כה על-ידי הרגולטורים המקומיים וטרם נוסו בפועל בעולם היא המרה לפי מחירי שוק, או לפי דירוג חברות הדירוג.
זכויות הצבעה: כיוון שההון המומר הוא למעשה אגרת חוב עד למועד ההמרה, זכויות ההצבעה של המחזיקים בו ייכנסו לתוקף עם ההמרה. יש לתת את הדעת לעיצוב מנגנון ההצבעה (למשל: האם המחזיקים בהון המומר יצביעו אינדיוידואלית עם ההמרה למניות, או שיזכו בזכויות ייעודיות למחזיקי ההון המותנה, כגון מינוי דירקטור או משקיף, לאחר מועד ההמרה, וכדומה).
הסדר מס: כדי ליהנות מיתרונות המיסוי של ההון המותנה, חשוב לקבל פרה-רולינג מראש של רשויות המס, שיכיר בהנפקה כהנפקת חוב למרות מאפייניה המנייתיים בעת המרה.
עו"ד שלומית עזגד-טרומר שותפה בליפא מאיר ושות', מומחית לדיני ניירות ערך ולממשל תאגידי, ורו"חאייל בן אבי שותף בקסלמן וקסלמן רואי חשבון, מנהל קבוצת ניהול סיכונים