קושי: 4 מתוך 5
זמן קריאה: 12 דקות

"הציבור לא תמיד אוהב את הבנקים – אבל בוטח בהם"

המפקחת על הבנקים, דר' חדוה בר, מדברת על האתגר של הבנקים להתאים את עצמם לשינויים הצפויים במפת השירותים הפיננסיים, תוך אפשרות שיאבדו את הדומיננטיות בחלק מתחומי פעילותם. בר מרוצה מהרפורמה ומקצב התפתחות התחרות במגזר משקי הבית והעסקים, אבל מזהירה את הציבור מצריכה לא אחראית של אשראי מהבנקים וגם מגופים חוץ-בנקאיים שאינם מפוקחים. ואשראי לטייקונים? "חל שינוי דרמטי והופקו לקחים מאירועי העבר"

"מערכת הבנקאות עוברת כיום מהפכה, וככל שהבנקים יבינו שהסביבה שלהם משתנה ויתאימו את עצמם לשינויים, הסיכוי שלהם להיות רלוונטיים בפעילותם הפיננסית גם בעוד עשר שנים ויותר הוא הרבה יותר גדול. מי שלא משתנה – לא יהיה". כך אומרת דר' חדוה בר, המפקחת על הבנקים, בראיון ל"בנקאות".

איך נראית מערכת הבנקאות בפתחה של שנת 2018?

"הגורם המרכזי שמוביל את המהפכה הוא הטכנולוגיה, שמשנה את הבנקאות ואת כל העולם הפיננסי בצורה דרמטית. לצד השינויים הטכנולוגיים, הצרכנים משנים את הרגלי הצריכה של השירותים בכלל ושירותי הבנקאות בתוך כך, ומעדיפים לצרוך שירותים בנוחות ובזמינות גבוהה – מרחוק. בנוסף לכך, קיימת השפעה משמעותית של החקיקה והרגולציה. הפיקוח על הבנקים הציב לעצמו יעד לקדם את התחרות, לצד קידום חדשנות טכנולוגית והתייעלות, והתחרות היא אג'נדה משותפת לפיקוח על הבנקים ולמשרד האוצר, שמשנה את כל כללי המשחק.

"אנו רואים בעולם ובארץ שקמים גופים פיננסיים חוץ-בנקאיים, שמציעים שירותים בנקאיים ומתחילים להתחרות בבנקים, וכל הרגולטורים בעולם, המפקחים על הבנקים, מבינים שהבנקים חייבים להשתנות כדי להתאים את עצמם לסביבה הזו. הרגולציה העולמית מדברת על כך שאחד הסיכונים הגדולים של הבנקים כיום הוא לא סיכון האשראי ולא סיכון הנזילות או סיכונים בנקאיים קלאסיים אחרים, אלא סיכון של המודל העסקי. המשמעות היא שמי שלא יתאים את עצמו ויישאר במודל העסקי הנוכחי, לא יהיה".

שינוי מודל עסקי יכול להיות שינוי מוחלט של המודל שקיים כיום, כלומר שבנקים כפי שאנחנו מכירים כיום לא יהיו בכלל?

"בעולם מדברים על מגוון רחב של תרחישים. חלקם מדגישים שתהיה פגיעה דרמטית בהכנסות הבנקים בשנים הקרובות, על רקע תחרות שתגיע מגופים חוץ בנקאיים מבוססי טכנולוגיה, בפרט בתחומי הקמעונאות. ישנם תרחישים יותר קיצוניים, לפיהם בסופו של דבר ענקיות טכנולוגיה מסוג גוגל, פייסבוק או דומיהן יהיו הפנים של הקשר הבנקאי מול הלקוח, כך שמעשית הן יהיו הבנק של הלקוח. ישנם גם תרחישים לפיהם הלקוח ינהל חשבון עו"ש בבנק אחד, אולם יצרוך הרבה מוצרים מגופים אחרים – בנקים וגופים חוץ בנקאיים. הכוונה ל'פירוק החבילה הבנקאית'.

"ככל שהבנקים יבינו שהסביבה שלהם משתנה ויתאימו את עצמם לשינויים, הסיכוי שלהם להיות רלוונטיים בפעילות הפיננסית גם בעוד עשר שנים ויותר הוא הרבה יותר גדול. זה בהחלט אתגר מאוד גדול. ההערכה שלי היא שבנקים יהיו גם בעתיד, אולם הם ייראו אחרת ויאבדו את הדומיננטיות בחלק מהתחומים שבהם הם פועלים כיום, למשל בעולם התשלומים.

"בבנקאות הבסיסית הקלאסית של פיקדונות מול אשראים ומימון צמיחה משקית – לבנקים יש יתרון ולהערכתי יהיה גם בעתיד. המורכבות של ניהול נכסים והתחייבויות, 'ארוך-קצר', גדולה מאוד ודורשת מומחיות שרק לבנקים יש. הציבור אולי לא תמיד אוהב בנקים, אבל הוא בוטח בהם. בסופו של דבר, הציבור רוצה לשים את רוב כספו בגוף פיננסי שהוא מאמין בו, ושהוא מפוקח בצורה הדוקה, והאמון בבנקים קיים מתוקף האופן שבו הם מנוהלים והרגולציה הכבדה שחלה עליהם".

האם מהלכי ההתייעלות שהבנקים עושים מספיקים?

"ראשית, כפי שאמרתי, מהלכי ההתייעלות של הבנקים נגזרים מהצורך להתאים את המודל העסקי לעולם טכנולוגי ותחרותי יותר, כדי להיות רלוונטיים גם בעתיד. אני פוגשת בנקאים בכירים מבנקים בעולם ורגולטורים, שמדווחים שבכל הבנקים בעולם מתייעלים. רואים את זה באירופה ובארצות הברית. ההתייעלות הפכה להיות חלק מהאסטרטגיה והמודל העסקי הבסיסי של כל בנק.

"על רקע זה, הפיקוח על הבנקים דרש מהבנקים בתחילת 2016 להתייעל באופן משמעותי ולצמצם את פער היעילות בין הבנקים בישראל לבנקים בעולם, כי בישראל רובם פחות יעילים. בעקבות דרישתנו, הנהלות הבנקים, בתיאום עם העובדים, התחייבו לבצע בשנים הקרובות מהלכי התייעלות נרחבים. לפי התוכניות שהוגשו לנו בפיקוח, צפוי בין 2016 ל-2020 צמצום של כ-12% בכוח האדם במערכת הבנקאית, לצד צמצום סניפים, נדל"ן והוצאות נלוות. מדובר בצמצום של כ-6,000 עובדים בבנקים, וזה דרמטי בעיני. במקביל, הבנקים מייעלים את רשת ההפצה שלנו וממזגים סניפים.

"האם תוכניות ההתייעלות שהגדירו הבנקים מספיקות? לצערי, אני לא בטוחה שהתשובה חיובית. אני אומרת זאת מתוך כך שאני רואה את הבנקים בעולם ממשיכים להתייעל וממשיכים לצמצם, כאשר מלכתחילה הם התחילו ביחסי יעילות טובים מאלה של הבנקים בישראל.

"לכן, אני מצפה שבנוסף ליישום תוכניות ההתייעלות שהבנקים הגדירו לשנים הקרובות, הם יחשבו  כל העת מחוץ לקופסה איך ניתן להתייעל עוד. התייעלות לא צריכה להתבטא רק בהפחתת כוח אדם וצמצום נדל"ן. היא יכולה וצריכה להיות גם בשינוי תהליכי עבודה, בהכנסת טכנולוגיה לא רק בקשר מול הלקוח, אלא גם לתהליכי העבודה הפנימיים, שתפנה זמן של עובדים, כדי שיוכלו לתת עוד ערך ללקוחות, ימכרו מוצרים ושירותים ודרך זה יגדילו את היעילות. כלומר, שיפור בהתייעלות לא רק דרך הקטנת ההוצאות אלא גם דרך הגדלת ההכנסות".

הבנקים יאמרו כי קיים קושי בחלק מהתחומים להגדיל הכנסות, בגלל מגבלות רגולציה שמוטלות עליהם.

"ככלל, אני מאמינה שצריך לנסות למצוא את הדרך להשתמש בפלטפורמה הבנקאית ולאפשר לבנקים לעשות יותר ממה שהם עושים היום לטובת הציבור והמשק. אני בטוחה שהמקצועיות והידע של העובדים והמערכת התפעולית הבנקאית יכולים לעשות יותר, כך שהציבור בישראל ייהנה מזה.

"לגבי הרחבת תחומי הפעילות, התפיסה שלנו בפיקוח כיום היא לבחון בחיוב בקשות של בנקים להרחבת תחומי עיסוק, מוצרים ושירותים ללקוחות, שנלווים לפעילות הפיננסית המותרת להם, על-פי חוק הבנקאות הקיים. אפשר גם לחשוב על שינוי חוק הבנקאות, תוך הרחבת העיסוקים המותרים לבנקים, ואני לא פוסלת את זה על הסף. אולם בימים אלה זה לא נמצא על סדר היום. גם תחת החוק הקיים בנקים יכולים כבר היום להרחיב את השירותים והמוצרים שהם מציעים ללקוחות".

הבנקים מבקשים זמן רב לאפשר להם לפעול בתחום הביטוח.

"פעילות בתחום הביטוח, מעבר למותר היום אגב מתן משכנתאות, דורשת שינוי חקיקה. אמרתי את עמדתי בנושא זה בצורה ברורה, שצריך לאפשר לבנקים לעסוק בשיווק של ביטוח, לא בחיתום, והציבור ייהנה מזה, כי זה יגביר את התחרות מול חברות הביטוח והסוכנים וייתן ערך לצרכנים. בכל העולם המערבי בנקים עוסקים בשיווק ביטוח, כך שישראל היא חריגה בעולם, כמדינה שלא מאשרת לבנקים לעסוק בשיווק ביטוח. אבל, כאמור, זה דורש שינוי חקיקה, ובשלב הזה לא נוצר קונצנזוס מול רשות שוק ההון בנושא".

מה עמדתך ביחס לקצב ההתקדמות של הרפורמה שגם אתם הייתם שותפים לה, בעקבות ועדת שטרום?

"החקיקה לקידום התחרות במערכת הבנקאית היא בעיני רפורמה משמעותית שתשנה את 'מגרש המשחקים' הפיננסי במשק הישראלי. היא כרוכה בשינויים מבניים משמעותיים שלא נעשו הרבה שנים במערכת הבנקאית. מדובר ברפורמה תשתיתית, ולכן ייקח זמן עד שנראה את כל הפירות שלה. בשלב זה, אנו עובדים בפיקוח על הבנקים וגם באוצר על יישום הצעדים שנגזרים מהרפורמה, שמשמעותם הורדת חסמים לתחרות.

"מוקדם לסכם רפורמה כזו אחרי שנה ולשאול האם הצליחה או לא ובאילו היבטים. עם זאת, אני רואה שכבר נוצר לחץ תחרותי, שמוביל לכך שהתחרות גברה, ובחלק מהתחומים התחרות כבר כאן. בעולם התשלומים, הסליקה וחברות כרטיסי האשראי כבר רואים שינויים מאוד דרמטיים, והציבור כבר מרגיש אותם. רואים ירידה בעמלות הסליקה שמשלמים עסקים, חברות כרטיסי האשראי נלחמות זו בזו ומתחרות יותר על העסקים הקטנים. נוצרו שיתופי פעולה בין חברות כרטיסי אשראי מסוימות לארגוני העסקים הקטנים, בינן לבין מאגדים, ומעבר של מועדונים בין חברות, שלא ראינו קודם. כל הדברים הללו הם במילה אחת – תחרות, וזאת למרות שעדיין לא הופרדו חברות כרטיסי האשראי. החברות מבינות שהשוק עומד להשתנות ונערכות לעולם שאחרי ההפרדה.

"האם הרפורמה היא הצלחה או לא, במובן שציבור משקי הבית והעסקים הקטנים ייהנה מהשינויים שהוגדרו בחוק? מוקדם לסכם היום. בהחלט ייתכן שייווצר שיווי משקל שבו הציבור ייהנה מהיצע ומגוון יותר ורחב של מוצרים במחירים יותר טובים, אבל ייתכן שייווצר שיווי משקל שבו נראה דווקא עלייה במחירים. לדוגמה, עלייה במחירי האשראי כתוצאה מעלייה בסיכון של משקי הבית, שיציעו להם יותר אשראי, שיעלה את רמת המינוף שלהם. כרגולטורים, אנחנו מנסים לסייע תוך כדי הרפורמה לא רק בכתיבת החוק אלא ברגולציה שמתהווה ופיקוח על היישום, כדי לנסות להבטיח שהציבור ייהנה מהשינויים".

דיברתם על כניסת מתחרים חדשים, כולל בנקים חדשים שיכולים לקום על בסיס פלטפורמות קיימות. האם הגדלת מספר הבנקים הוא יעד בפני עצמו או שהגברת התחרות יכולה להתרחש גם במפה הקיימת?

"השאיפה שלי היא שכן נוכל לתת רישיון לבנק חדש. אבל צריך שניים לטנגו ובכל מקרה אני בטוחה שהתחרות יכולה לגדול וכבר גדלה גם ללא הקמת בנק נוסף, אלא רק מעצם הגדלת הלחץ התחרותי, או מה שאנו קוראים ככלכלנים קונטסטביליות. בצד הרגולציה, הפיקוח עושה צעדים מאוד משמעותיים כדי לאפשר מתן רישיון לבנק חדש וגם צעדים להגדלת הלחץ התחרותי – אנחנו מורידים חסמים רגולטורים דרמטיים שהיקשו על יזמים להקים בנקים חדשים. לדוגמה, הורדת דרישות ההון לבנק חדש, צמצום הצורך בקיום ממשק פיסי עם הלקוח דרך סניפים, שהיה חלק מהרגולציה שלנו והקשה על הקמת בנקים חדשים.

"גם בנושא הטכנולוגיה יש שינויים ניכרים שיקלו על שחקנים קטנים וחדשים. בעבר, עמדת הפיקוח הייתה שלכל בנק חייבת להיות מערכת IT שלו. אנחנו מבינים שזה חסם אדיר, ולכן נמצאים במהלך, שהאוצר נדרש להוביל לפי החקיקה, שיאפשר הקמת מרכז מחשבים שישרת כמה שחקנים בנקאיים.

"הבנקים הקיימים צריכים להבין שיוכל להיכנס בנק חדש, גם אם זה עדיין לא קרה, וגם שלקוחות יכולים לצרוך שירותים פיננסיים מגופים חוץ בנקאיים, ולכן כדאי להם להיות הוגנים כלפי הלקוחות, להציע הצעות ערך יותר טובות ולהתחרות בשירות ובמחיר. התוצאה היא שבעקבות הלחץ התחרותי, הציבור נהנה כבר כיום משירותים יותר מגוונים וחדשניים מהמערכת הקיימת. לכן, אם השאלה היא האם זה קריטי שיקום בנק חדש כדי להגביר את התחרות, עמדתי היא שלא. אבל האם אנחנו פועלים כדי לאפשר כניסה של בנק חדש – חד משמעית כן".

אפשר להבין שהמדיניות הזו תואמת לעמדת הפיקוח ביחס לעסקת המיזוג בין מזרחי טפחות לבנק אגוד.

"נכון, בסופו של דבר מספר השחקנים הוא לא המדד היחיד שקובע את רמת התחרות. יכולים להיות שחקנים בשוק שלא משפיעים על התחרות, בפרט אם הם שחקנים לא יעילים. אנחנו מאמינים כי בעולם החדש שאליו צועדת מערכת הבנקאות – עולם טכנולוגי עם שחקנים חוץ בנקאיים 'רזים' ומהירים – בנק חדש יוכל להשפיע על התחרות אם הוא יהיה רזה, יעיל, ממוקד עסקית ולא יתפרס על הרבה תחומי בנקאות. בנק שהוא מאוד לא יעיל, לא מתמחה ועובד במודל המסורתי של מעט סניפים שמשרתים אוכלוסיה מצומצמת, בלי ערך מוסף ייחודי אמיתי ללקוח – התרומה שלו לתחרות מאוד נמוכה עד אפסית. לעומת זאת, אנחנו בהחלט מעריכים שחיזוק הבנקים הבינוניים יכול לתרום להגברת התחרות, בשוק שבו שני הבנקים הגדולים מהווים כ-60% מהשוק".

הכרזתם באחרונה על מערכת חדשה למעבר מהיר של לקוחות מבנק לבנק. מהן הציפיות שלך ביחס להיקף המעברים?

"ההצלחה של המערכת למעבר מבנק לבנק לא בהכרח תיבחן בכמויות גדולות של לקוחות שיעברו מבנק לבנק מדי שנה, אלא בכך שהלחץ התחרותי יגבר. אגב, באנגליה, שם יושם הרעיון שאותו אנו רוצים להתאים לישראל, לא היה שינוי במספר העוברים מבנק לבנק לאחר שהושקה המערכת. כאשר בנק ידע שהלקוח יכול לממש את איום המעבר בקלות, כוח המיקוח של הלקוח יגבר, והוא יוכל לדרוש מהבנק תנאים טובים יותר. זה הדבר העיקרי שאנחנו מצפים להשיג אחרי שהמערכת תתחיל לפעול".

המהלכים להגברת התחרות קשורים גם לגידול באשראי הצרכני, כך שעוד לפני כניסת מתחרים נוספים כבר רואים צמיחה מהירה של אשראי ועלייה ברמת הסיכון.

"אכן רואים בשנים האחרונות גידול מהיר באשראי למשקי בית. ההיצע שהצרכנים רואים כיום הרבה יותר גדול, כי הוא אינו רק של הבנקים, אלא גם של חברות כרטיסי האשראי וגופים חוץ בנקאיים שונים. אמנם משקלם של השחקנים החדשים שאינם בנקים עדיין נמוך, אבל קצב הגידול שלהם מאוד מהיר. לכן, עולה השאלה האם אנחנו עלולים להיות במצב שמינוף משקי הבית עלול להיות מוגזם ויוביל להתממשות של סיכונים. כיום, מינוף משקי הבית בישראל הוא נמוך ביחס לעולם, כאשר מתייחסים גם לאשראי הקמעונאי וגם למשכנתאות. אגב, המינוף יותר נמוך במרכיב של המשכנתאות ביחס לתוצר, כי הפיקוח על הבנקים הגביל את היכולת לקחת משכנתאות במינוף גבוה.

"בסך הכל רמת המינוף של משקי הבית בישראל היא, כאמור, סבירה, אבל בעולם של צריכה ואשראי מאוד זמינים, הציבור נמצא בפיתוי גדול לקחת עוד ועוד הלוואות, וזה סיכון. המצב כיום בעיניי הוא שהסיכון עלה, בפרט לחלק מהציבור, ועדיין לא עלה מאוד למוסדות הפיננסיים, כי הבנקים מפזרים את תיק האשראי שלהם, והמשקל של האשראי הקמעונאי ברוב הבנקים הוא עדיין לא כל כך גדול".

איך את בוחנת את נתוני הדוחות האחרונים של הבנקים בתחום הזה?

"בדוחות הכספיים של בנקים וחברות אשראי רואים עלייה בהפסדי אשראי בגין אשראי למשקי בית. העלייה הזו היא מהירה ונובעת משתי מגמות מרכזיות. אחת, הגידול המהיר באשראי שדיברתי עליו, והשנייה – שינוי בסביבה החוקית ונטייה של יותר משקי בית להגיע לפשיטת רגל ולקבל הפטר מהחובות – וזו מגמה מדאיגה בעיני. ככל שהמגמה הזו תימשך, המשמעות תהיה עלייה ברמת הסיכון של הבנקים, והם יצטרכו לתמחר את זה, כך שהתוצאה תהיה עלייה בריביות שישלם הציבור.

"לכן, זו אחריות של כל המערכת, לא רק הבנקאית, אלא גם של ההוצאה לפועל והגורמים הנוספים שמעורבים בתהליכים האלה, לוודא שנטילת האשראי והחזרתו מבוצעים בצורה הולמת. אנשים שלוקחים אשראי נדרשים להחזיר אותו, וחייב להיות תום לב בתהליך. תמיד יהיו מקרים, גם בקרב משקי בית וגם בעסקים, שתיווצר לעיתים סיבה אמיתית כלכלית להיקלעות של אדם או עסק לקשיים. במקרים אלו אנו מצפים שהמערכת הבנקאית תמצא את הדרך לעשות הסדר שיאפשר למשק הבית שנקלע לקשיים אמיתיים לעמוד בחובות ולהשתקם. אבל לצערי, אני שומעת על יותר ויותר מקרים של לקוחות קמעונאיים שכן יכלו להחזיר את האשראי, אבל מצאו שזה נוח לא להחזיר, וזה מטריד.

איך זה נראה בשטח?

"במסגרת הביקורים שלי בסניפי בנקים, אני שומעת על יותר ויותר לקוחות שלוקחים אשראי ממספר ספקי אשראי ונקלעים לקשיים. הייתי לפני מספר חודשים בביקור בסניף בנק בנגב, ומנהל הסניף סיפר לי שהגיעה אליו לקוחה שיש לה אשראי בבנק וביקשה עוד אשראי. הוא בחן את הנתונים שלה וראה שיש לה גם אשראי מהבנק וגם אשראי משתי חברות כרטיסי אשראי, ואשראי נוסף מגוף חוץ בנקאי מוכר לקניית רכב במימון של כמעט 100%. מתוך שכר נטו של 10,000 שקל היא מחזירה כל חודש 7,000 שקל עבור ההלוואות, ולכן לא מסתדרת ומבקשת מהבנק עוד אשראי. המצב הזה שלוקחים יותר ויותר אשראי מסבך את הלקוחות. ראיתי תופעה דומה גם בביקור שערכתי לאחרונה ביחידת גבייה של אחד מהבנקים הגדולים.

"לכן, המסר שלנו לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי הוא: תבחנו את המצב הכולל של הלקוח ולא רק את האשראי שנטל מהבנק או החברה שלכם, ועל בסיס זה תחליטו אם יש ללקוח יכולת לקחת אשראי נוסף, וכמובן תפעלו בהוגנות מול הלקוח, תציעו אשראי לאלה שיכולים להחזיר, לצרכים נכונים ובמחיר הוגן.

"מסר נוסף הוא לציבור הרחב: אל תתפתו לקחת יותר מדי אשראי. השתמשתי כבר באנלוגיה שאשראי הוא כמו מלח באוכל – יותר מדי זה לא בריא ומסוכן. הציבור חייב להבין את זה, החל מבני הנוער ועד למבוגרים.

"המסר השלישי הוא לנו כרגולטורים, שאנחנו חייבים ליצור סביבה שאין בה ארביטראז' רגולטורי בתחום ההוגנות מול לקוחות. כלומר, שהגופים החוץ בנקאיים נדרשים לאותה רמת הוגנות מול הלקוחות שלהם. כיום, לצערי אנחנו רואים שזה לא המצב. אני מקבלת לעיתים מאוד קרובות SMS עם הצעות אשראי מחברות שלא פועלות לפי החוק ואינן מציינות מי הן, כאשר החוק מחייב שגוף ששולח לך הודעה יזדהה. הן אף כותבות משהו שקרי, שפניתי אליהן בבקשת אשראי ולכן הן חוזרות אליי, אבל זה לא נכון. לכן, נדרשת אכיפה של המפקחים ובאחריותם לוודא שהוראות החוק מתקיימות. האחריות היא משותפת".

בתחום המשכנתאות פעלתם גם בתחום הרגולטורי. האם יש מקום לצעדים כאלה גם באשראי הצרכני?

"בתחום האשראי הצרכני כבר עשינו מספר צעדים רגולטורים, וככל שרמת הסיכון תעלה ויידרש, נשקול אם נדרשים צעדים נוספים. הצעדים שביצענו עד עתה היו דרישה להפרשה נוספת לחובות מסופקים כנגד אשראי קמעונאי, דרישה לתהליכי חיתום שמוודאים שאשראי מוצע בהוגנות ללקוח והוא בהתאם ליכולות ולצרכים שלו, ודרישה לתעד כל פנייה ללקוח בשיווק אשראי – מה היו השיקולים, מה נאמר ללקוח, הגילוי שניתן לו. לאחרונה גם דרשנו מהבנקים לחדד את הנהלים בנוגע למתן אשראי לרכישת רכב. בנוסף, אנחנו עושים ביקורות בשטח בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי בנושא האשראי הצרכני ומוודאים שההוראות שלנו מתקיימות ומעירים היכן שנדרש.

"עם זאת, חשוב להדגיש שהיום העמדת אשראי צרכני מבוצעת גם על-ידי גופים חוץ בנקאיים, וחשוב לוודא שגם הם עומדים באותם סטנדרטים. אם רק הפיקוח על הבנקים יעלה את הדרישות שלו, זה יהיה כמו חוק הכלים השלובים – חלק גדול מהאשראי יעבור לאשראי חוץ בנקאי".

איך את רואה את תחום האשראי העסקי, הן בהקשר לציפיות מהוועדה הפרלמנטרית והן ביחס לפעילות הבנקים, בעקבות משברי האשראי של כמה מהטייקונים הגדולים.

"בתחום האשראי העסקי חל שינוי דרמטי בשנים האחרונות, גם באופן החיתום וניהול האשראי הזה, שהוחמר מאוד, וגם בתחום התחרות שגדלה מאוד עם כניסת הגופים המוסדיים לתחום. לגבי ועדת החקירה הפרלמנטרית, אני מקווה ומצפה שיהיה בה דיון ענייני מבוסס עובדות. העובדות המרכזיות הן שבשנים האחרונות נרשמה ירידה דרמטית, בכל קנה מידה, באשראי שניתן על ידי הבנקים ללווים הגדולים והממונפים; הופקו לקחים רבים מאירועי כשל באשראים גדולים שהועמדו בעבר בסטנדרטים יותר נמוכים של חיתום, וניהול הסיכונים בבנקים בתחום האשראי העסקי השתפר דרמטית, גם באיכות וגם באי התלות.

"לדוגמה, כאשר ניתן כיום אשראי ללווה גדול, בנוסף לגוף העסקי שמנתח את האשראי וממליץ על העמדתו, הבקשה מנותחת על ידי גוף בלתי תלוי, חטיבת ניהול הסיכונים, עם מומחים שלא מכירים את הלקוח ולא פגשו אותו, וכל תפקידם הוא רק לנתח את הסיכונים בעסקה ולהמליץ כיצד ניתן לחזק את מבנה האשראי. לאחר מכן מתקיים דיון מאוד מעמיק בוועדת אשראי, שבו שותפים כל המומחים ונשקלים בו כל השיקולים".

עד כמה הבנקים מתחשבים בזהות הלווה?

"המשקל שניתן כיום בבקשת אשראי לזהות האישית של הלקוח הרבה יותר קטן. ברור שעדיין חשוב לוודא שמדובר באדם הגון וראוי עם ניסיון עסקי רלוונטי, או חברה שקופה ומנוהלת באופן נאות, אבל תנאי הפתיחה האלה לא מספיקים, וכל בקשה עוברת סדרה של ניתוחים כלכליים וסימולציות תחת הנחות שונות. זהו שינוי דרמטי באופן העמדת האשראי ביחס לעבר.

"האירועים הגדולים שהציבור רואה כיום, שמתייחסים לקבוצות אחזקה גדולות ואשראי ממונף, קשורים להעמדת אשראי שרובו בוצע לפני יותר מעשר שנים. לכן, אני רואה את הוועדה גם כהזדמנות להסביר את זה לציבור הרחב.

"הציבור זוכר מקרים פרטניים של לווים גדולים, כמו דנקנר, זיסר ופישמן, שהגיעו לכשל. אבל למעשה, הנתונים האובייקטיביים מראים בצורה חד משמעית שאיכות תיק האשראי של הבנקים בישראל עולה בצורה משמעותית על איכות תיק האשראי של הבנקים בעולם, כולל בהשוואה לבנקים הידועים באירופה ובארצות הברית, שהפסדי האשראי שלהם הרבה יותר גבוהים מהבנקים בישראל, גם כאשר לוקחים בחשבון את האשראי ללווים הגדולים ואירועי הכשל שהציבור זוכר. לכן, נוצרה במובן מסוים תפיסה של הציבור על סמך מידע לא שלם.

"חשוב לחדד, שאנחנו בפיקוח כן חושבים שבהעמדת חלק מהאשראים הגדולים והממונפים בעבר היו ליקויים, נלקחו לעיתים סיכונים מופרזים, ניתן משקל גדול מדי לזהות האישית של ראש הפירמידה, נוצר לעיתים 'אפקט הילה', ולכן ניתן משקל נמוך מדי למבנה אשראי נכון, לתזרים וליכולת ההחזר של אותה פירמידה עסקית, וצריך לוודא שכל הלקחים מאותם אירועים יילמדו".

איך את רואה את השפעת חוק שכר הבכירים, כשנה לאחר החקיקה?

"שכר הבכירים היה אחד הגורמים שהובילו לחוסר אמון של הציבור במערכת הבנקאות. לאורך זמן יתברר האם התוצאה שהגענו אליה היא מידתית, והאם העובדה שהמגבלה חלה רק על הסקטור הפיננסי תשפיע על שיווי המשקל שנראה בעוד מספר שנים בכוח האדם שמגיע לבנקים. לדעתי, קשה להעריך בשלב הזה. מצד אחד, המערכת הבנקאית עדיין מצליחה למשוך אליה אנשים מצוינים, כולל בתחומי הטכנולוגיה שהתחרות בהם היא מאוד גדולה בכל המשק. הבנקים הצליחו לגייס בשנה האחרונה חברי הנהלה מקצועיים ומנוסים. כלומר, עדיין אנשים רואים את המערכת הבנקאית כמקום מרתק שמאפשר קריירה משמעותית עם השפעה על כל המשק, ואני חושבת שהם רואים זאת בצדק.

"מצד שני, אני כן מסתכלת קדימה ורואה גם מגמות אחרות. למשל, ירידה משמעותית במספר הסטודנטים שלומדים כלכלה. אני לא משייכת את זה לשכר הבכירים, אבל אם יש שינוי שדוחף צעירים ללמוד טכנולוגיה ומחשבים, כי שם המשכורות הגבוהות, ואנשים פחות טובים יגיעו לתחום הכלכלה, זה עלול להשתקף גם במערכת הבנקאית. בעיני, אסור לאפשר שזה יקרה, כי הבנקאות הופכת ליותר ויותר מורכבת ודורשת אנשי מקצוע מאוד טובים. אי אפשר להתעלם מכך שצעירים שבוחרים את מקצועות העתיד שלהם בוחנים גם את רמות השכר ולא רק את העניין וההשפעה על המשק. לכן, נצטרך להמשיך לעקוב אחרי השפעות חוק שכר הבכירים, כדי לבחון אם השינוי מידתי".

איזה מהלכים אתם מתכוונים לבצע ביחסי בנק-לקוח?

"השינוי המרכזי שאנחנו מקדמים ונמשיך לקדם  קשור לעולם הדיגיטלי. אני מאמינה וכבר רואה כיום בשטח שהחדשנות הטכנולוגית שמוטמעת בבנקאות מאפשרת ותאפשר עוד יותר בעתיד לבנקים לתת ללקוחות שירות יותר מהיר, זמין, מגוון, מותאם לצורכיהם, וזול יותר. זו הבנקאות שאנחנו מקדמים, על-ידי הסרת חסמים לחדשנות טכנולוגיה, ודרישות חדשות בתחום ניהול הסיכונים. אנחנו גם מוודאים ונמשיך לעשות זאת, שחלק מהחיסכון שנוצר לבנקים בעקבות המעבר לטכנולוגיה וההתייעלות 'יגולגל' לצרכנים לא רק בשיפור שירות אלא גם בהורדת מחירים.

"בתחילת נובמבר נכנסה לתוקף הוראה חדשה שלנו, לפיה על הבנקים לתת הנחה בכל פעילות שהלקוח עושה באמצעים הישירים, והדגש הוא על כל פעילות. ואכן, בעקבות ההנחיה הבנקים הציגו הנחות מאוד גבוהות ללקוחות. כמובן שאנחנו גם עוסקים בנושאים הקלאסיים שבהם עסקנו כל השנים, של שמירה על הוגנות, כולל דרישה חדשה שהוצאנו לבנקים בחודש האחרון, לפיה יהיה עליהם לפשט הסכמים מרכזיים שלקוחות חותמים עליהם. המצב היום הוא שההסכם לפתיחת חשבון והסכמי אשראי כתובים בשפה משפטית שאף אחד לא מבין אותה.

"פתחתי באחרונה חשבון בנק לבן שלי, בן 14. חשבתי שזה גם משתלב טוב עם הפרויקט שאנחנו עושים לקידום חינוך פיננסי לבני נוער ואעזור לו ללמוד התנהלות פיננסית נכונה דרך פתיחת חשבון בנק. בפתיחת החשבון, הבן שלי ואני נאלצנו לחתום על הסכם של עשרות עמודים בשפה שבן אנוש לא יכול להבין. האירוע הזה המחיש לי את מה שידענו בפיקוח, שעלינו לפעול יחד עם הבנקים לכלול בהסכמים מרכזיים סוג של 'תמצית מנהלים' בשפה ברורה, לא רגולטורית ולא בנקאית, כדי שהלקוח יבין את הדברים המרכזיים עליהם הוא חותם בהסכם. המטרה שהגדרנו היא שבהדרגה נכסה את כל ההסכמים המהותיים.

"למרות שתמיד יש עוד מה לשנות ולשפר, אני בטוחה שהציבור הרחב, כלומר משקי הבית, מקבלים כיום שירות בנקאי הרבה יותר טוב, הרבה יותר מגוון, נוח וזול ממה שהיה לפני כמה שנים. אלה העובדות, ואני גאה על השינוי הזה שמערכת הבנקאות עוברת ועל האופן שבו הבנקאים בסניפים ובמטות מנהלים את השינוי. אני פוגשת חלק מהעובדים של הבנקים בסיורים שאני עורכת מדי חודש בשטח, ומתרשמת מאוד מהמקצועיות הגבוהה ומהמסירות ללקוחות".