"אנחנו מנטרים את כל הדיווחים מהגופים הפיננסיים, ואחוזי האפקטיביות מאוד משמעותיים. כמעט ואין היום חקירה של פרשיה כלכלית עם אלמנטים של כסף שאין בה מעורבות של הרשות לאיסור הלבנת הון". כך אומרת ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים.
ההישג המרכזי של הרשות בשנה האחרונה הוא צירופה של ישראל לארגון ה-FATF, כוח משימה בינלאומי שמנהל את המאבק הגלובלי בהלבנת הון ומימון טרור, בסוף 2018.
ארגון ה-FATF (קיצור של Financial Action Task Force) הינו גוף בין-ממשלתי שהוקם בשנת 1989 על ידי מדינות ה-7G. מדובר בכוח משימה בינלאומי שמטרתו לפתח ולקדם מדיניות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור, הן ברמה הלאומית והן ברמה הבינלאומית.
ב-FATF חברות כיום 38 מדינות בלבד שקובעות לכל שאר 200 המדינות והטריטוריות האחרות את הכללים, ואם הן לא עומדות בכללים האלה, הן לא יכולות לקחת חלק בכלכלה העולמית. בשנת 2014 החליט ה-FATF לאפשר לעוד קומץ מדינות להצטרף לארגון. 44 מדינות ביקשו להצטרף, מתוכן הארגון הסכים לשקול רק 22 ובסוף הרשימה צומצמה לארבע מדינות – אחת מהן היתה ישראל, שהתקבלה כאמור בסוף שנה שעברה.
האם אפשר כבר לראות השפעות של ההצטרפות ל-FATF?
"הסקטור הפיננסי הוא אחד המרוויחים הגדולים מהצטרפותנו ל-FATF. חברות בארגון מהווה תו תקן למערכת הפיננסית בישראל – למוסדות הפיננסיים, לרגולטורים ולכלכלה הישראלית כולה.
"המשמעות המעשית היא שהשקל שלנו כישראלים שווה יותר. יושרה פיננסית ו'כלכלה לבנה' מושכות הרבה יותר השקעות וכספים לגיטימיים מהעולם. כמו כן, עלויות ניהול הסיכונים של גופים עולמיים פוחתות, ולכן הם מעוניינים לבצע עסקים מול אותה מערכת. כך למשל, ניהול פעילות קורספונדנטית של גופים עולמיים עם גופים פיננסיים מקומיים נוחה ואטרקטיבית יותר, והמרוויח העיקרי הוא הסקטור הפיננסי, ובראש בראשונה הבנקים הישראלים".
אתם מקבלים פידבקים מהמגזר הפיננסי?
"כן, מקבלים פידבקים טובים, ויש גם לא מעט מדינות בעולם שמבקשות ללמוד איך עשינו את המעבר הזה – ממדינה שהיתה לפני 17 שנה ברשימה השחורה של הארגון לצמרת הטבלה העולמית. הדוח של הארגון מלמד שישראל היא אחת משלוש המדינות האפקטיביות ביותר בעולם במאבק בהלבנת הון ומימון טרור, אבל גם מציין שהיא עדיין נדרשת לתקן פערים ברגולציה הפיננסית".
איך פועל הממשק בין הרשות לבנקים?
"הוא פועל בעיקר דרך מערך קציני הציות שקיים בכל בנק, אשר אמון על המאבק בתחום איסור הלבנת הון ומניעת מימון טרור בתוך הבנק, החל משלב הדרכות העובדים בבנק, תהליכי ניטור הפעילות הפיננסי, וכלה בהעברת הדיווחים לרשות ותהליכים פנימיים נוספים. קציני ציות הפכו לגורם מאוד חשוב בבנקים, ובמערכת הפיננסית לומדים הרבה מהתהליך של ניהול סיכונים בתחום איסור הלבנת הון על מכלול ניהול הסיכונים. אנחנו מנהלים הרבה הדרכות, מפיצים מסמכים תורתיים ודגלים אדומים בתחומים שונים ומנהלים משובים".
מהם היקפי הדיווחים שאתם מקבלים מהמערכת הפיננסית?
"היקף הדיווחים הרגילים הוא כ-1.9 מיליון בשנה, מתוכם 67% מהפעולות מדווחות על ידי הבנקים והיתר על ידי גורמים אחרים. דיווחים רגילים מתבצעים למעשה באופן אוטומטי לפי סף מסוים שמוגדר בתקנות החוק.
"בנוסף, מתקבלים מדי שנה כ-91 אלף דיווחים בלתי רגילים, מתוכם כ-55% מהבנקים. דיווח בלתי רגיל מועבר כאשר מזוהה פעילות בלתי רגילה קונקרטית, ואנחנו מקבלים הסבר מה עורר חשש בפעולה המסוימת. עשינו בשנתיים האחרונות מהלך, שאיגוד הבנקים היה שותף לו, של מעבר לדיווח באמצעות פלטפורמות מקוונות, וכיום כל הדיווחים מהבנקים מגיעים בצורה מקוונת ומובנית. אנו מתרשמים שהמעבר לדיווח מובנה תרם גם לשיפור משמעותי בתהליכי העבודה הפנימיים של הבנקים וביכולת שלהם לזהות פעילות חשודה ולבצע את ניהול הסיכונים הפנימי שלהם בצורה טובה יותר".
איך זה עובד מול הצ'יינג'ים?
"יש גם שינוי בתפקוד של הצ'יינג'ים. בעקבות רפורמה משמעותית בתחום, הנקרא כיום 'נותני שירותים פיננסיים מוסדרים', הועלה רף הכניסה לתחום, חלו התבגרות ושיפור משמעותיים. רואים עלייה דרמטית במספר הדיווחים שלהם – כ-30% מהדיווחים הבלתי רגילים מגיעים מהסקטור הזה. בשנת 2013 היו לנו כ-200 דיווחים בלתי רגילים בשנה שלהם, וזה עלה להיקף של כ-23 אלף בשנה. השינוי אינו רק במספר הדיווחים אלא גם באיכותם. בסקטור נותני שירותי האשראי והנכסים החוץ בנקאיים יש הרבה גופים שפועלים באופן שלא מבייש קצין ציות בנקאי ושומרים על רמה גבוהה. אנחנו רואים גם צמצום בהדרה הפיננסית של הגופים האלה על ידי הבנקים, ואנחנו מברכים על כך".
מהם אחוזי האפקטיביות של הדיווחים מהבנקים ומהגופים הפיננסים האחרים?\
"התרומה של הבנקים וגופים פיננסיים אחרים היא דרמטית. רואים עלייה מתמדת במספר ובאיכות הדיווחים שמועברים על ידי הסקטור הפיננסי, ולמערכת הפיננסית בישראל יש תרומה משמעותית מאוד במאבק בפשיעה הכלכלית והמאורגנת ובמימון טרור. לצערנו, אנחנו לא יכולים לתת פידבק ישיר ולפרגן לגופים הפיננסיים, כי לפי הכללים הבינלאומיים אסור לחשוף מהם הדיווחים הספציפיים שעזרו לנו.
"אנחנו מנטרים את כל הדיווחים מהגופים הפיננסיים, ואחוזי האפקטיביות מאוד משמעותיים. כמעט ואין היום חקירה של פרשיה כלכלית עם אלמנטים של כסף שאין בה מעורבות של הרשות לאיסור הלבנת הון. אנחנו מצליחים לקשור בין הדיווחים הללו לבין ארגוני פשיעה ואנשי הקש שלהם. ככל שקשה יותר לעבריינים להשתלב במערכות הפיננסיות, בשל אמצעי הבקרה הגבוהים, ארגוני פשיעה נאלצים להשתמש בהרבה יותר אנשי מקצוע ולהסתיר את עצמם באמצעות אנשי קש, נאמנויות ומבנים משפטיים מסובכים. העבודה שלנו היא למצוא מיהם אנשי הקש של אותו עבריין, וכל דיווח מוסיף חלק לפאזל.
"בזכות הדיווח אנחנו פותחים למשטרה ולגופי חקירה אחרים אפיקים חדשים שהם לא ידעו עליהם. בעבר, עבריינים היו רושמים נכסים על שם בני משפחה קרובים או רחוקים. כיום קיים ריחוק הרבה יותר משמעותי בין העבריין לגורמים שמחזיקים בנכסים, כולל רישומים בחו"ל. לפעמים מספיק דיווח אחד כדי להסגיר את הקשר בין כל הגורמים האלה. יש לנו כלים אנליטיים מאוד מורכבים שמאפשרים לפרוס את מערך הקשרים".
את יכולה לתת דוגמה?
"אני כמובן לא יכולה לציין שמות ופרטים, אבל קיים ארגון פשיעה מרכזי שהמשטרה חיפשה את אנשי הכספים שלו הרבה זמן, ובאחרונה, בעקבות דיווח בלתי רגיל אחד שהתקבל מגוף פיננסי, הצלחנו לחבר בין איש קש שהמשטרה לא הכירה לבין אותו ארגון פשיעה. מדובר במלבין הון מקצועי שעבד בשירות הארגון. באחרונה גם הצלחנו להגיע לחיבור פיננסי בין איש כספים לבין ראש ארגון פשיעה שעד כה לא הצליחו למצוא את טביעות הרגל שלו בשום מקום. זה קרה בזכות טעות מסוימת שהוא עשה בדרך ודווחה לנו.
"צריך לזכור שלפי חוק איסור הלבנת הון, דיווח לרשות נותן חסינות לגורם המדווח, כך שאם מתעורר אצלו חשד, הוא עדיין יכול לבצע את הפעולה ולהעביר לנו דיווח, ואז הנטל הוא עלינו לוודא שהכל כשורה".
עד כמה אנשי מקצוע, כמו עורכי דין ורואי חשבון, מעורבים בפעילות במתכונת של אנשי קש?
"העולם הפיננסי הפך למאוד מורכב וסף הכניסה למערכת גבוה. ראשי ארגוני פשיעה הם אנשים מוכשרים מאוד שבדרך כלל יודעים לנהל מערכות חשבונאיות מורכבות, אבל גם הם מגיעים לשלב שבו הם זקוקים לעזרה של אנשי מקצוע, כמו עורכי דין ורואי חשבון, שפעמים רבות נמצאים עבורם בחזית, כנאמנים או כמי שמבצעים עבורם פעולות שונות.
"לצערי, אנחנו רואים יותר עורכי דין שמנצלים את מעמדם המקצועי לסייע לעבריינים בביצוע פעולות פיננסיות. אדגיש שמדובר בעורכי דין ש'חצו את הקווים' והם ממש חלק מעולם העבריינות. הם מתפקדים כאנשי הכספים של הארגונים ומהווים עבורם 'מלביני הון מקצועיים'. כמה מהם פועלים לטובת דמויות מאוד מוכרות בעולם הפשע הישראלי. עבור רשויות האכיפה החיבור הזה מעורר בשלבים הראשונים קושי, בגלל מגבלות שקיימות בפתיחת תהליכי חקירה נגד עורכי דין. אצל רואי חשבון התופעה פחותה משמעותית".
האם עורכי דין לא אמורים להיות כפופים לאותם כללים להם כפופים הבנקים?
"ארגון ה-FATF ממליץ על החלת משטר איסור הלבנת הון על עסקים ומקצועות שאינם פיננסים, בדגש על עורכי דין ורואי חשבון, מתווכי נדל"ן, סוחרים באבנים ומתכות יקרות, קזינו, וגם ספקי שירותים לנאמנויות ותאגידים. משטר איסור הלבנת הון צריך לחול על הגורמים האלה כאשר הם נותנים שירות ללקוחותיהם במטרה למנוע ניצולם לרעה של גורמי מקצוע אלו על-ידי עבריינים. לא מדובר בשירותים כמו עבודת עורכי דין כסניגורים, ייצוג בבית משפט או בוררויות משפטיות, אלא בשירות עסקי-פיננסי.
"המשמעות היא שכל הגורמים האלה אמורים לבצע תהליכי זיהוי לקוח ופעולות נוספות כפי שנדרש מהגופים הפיננסים. חלק מהגורמים האלה, למשל סוחרים באבנים יקרות, נמצאים תחת רגולציה, ועל חלקם קיימת רגולציה חלקית. על עורכי דין ורואי חשבון חלים כללי זיהוי והכרת לקוח, שמטרתם הבנת פרופיל הלקוח ורמת הסיכון שלו, אולם להבדיל מהכללים הבינלאומיים שחלים על הבנקים, הם לא נדרשים לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון אם מתעורר אצלם חשד".
עורכי הדין ורואי החשבון לא אוהבים את הרגולציה הזו.
"לשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון העלו טענה כי בגלל חיסיון עו"ד-לקוח הרחב שחל בישראל, ממילא דיווח לרשות לא יכול להיות מקיף. בכנסת הגענו לפשרה לפיה במקום לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון, חל עליהם כלל אתי, כך שאם יש להם חשד שמדובר בהלבנת הון או מימון טרור, הם יימנעו מביצוע העסקה.
"המתכונת הזו לא עומדת בסטנדרטים של ה-FATF, ומבחינת הארגון אנחנו אמורים להחיל על כל הגורמים האלה משטר זהה לזה שחל על הגופים הפיננסים, ולכן הנושא צוין בדוח הביקורת שפרסם הארגון. הם גם ציינו שהפיקוח על עורכי דין, רואי חשבון וסוחרים באבנים יקרות עדיין לא מפותח דיו מבחינת הבנת הסיכונים ומתודולוגיית עריכת הביקורות".
מה מעמדם של מתווכי נדל"ן?
"בהתאם לכללים העולמיים, יש חובה להחיל את המשטר גם על מתווכי נדל"ן. בשל אופי המקצוע בישראל, אנו מבקשים להחיל זאת רק על מתווכים שמעורבים בפעולות פיננסיות עבור לקוחותיהם. יש טיוטת תזכיר, והנושא נמצא בדיונים".
גם הרגולטורים בישראל לא קיבלו ציון גבוה.
"הדוח של ה-FATF קבע שקיימת הבנה טובה בקרב המפקחים הפיננסיים לגבי הסיכונים בסקטורים תחת פיקוחם, אולם רובם לא ביצעו הערכת סיכונים ייחודית לתחום המאבק בהלבנת הון ומימון טרור לגבי הגופים המפוקחים הספציפיים וכתוצאה מכך, וטרם תוכננו ויושמו תוכניות פיקוח התואמות את רמת הסיכון הייחודית שזוהתה אצל כל גוף מפוקח. ביקורת נוספת היתה על כך שאין מספיק פעילות פיקוח בתחום הלבנת ההון וכן שהסנקציות שהוטלו על ידי הרגולטורים הן מוגבלות ולא מספקות".
מצד אחר, מושמעת טענה שהיקף דרישות הרגולציה מהמערכת הפיננסית רק עולה. אין סכנה של עודף רגולציה?
"האינטרס המובהק שלנו הוא שהדיווחים מהסקטור הפיננסי יהיו כמה שיותר ממוקדים ואיכותיים. גם אנחנו לא מעוניינים לקבל דיווחים שאין לנו צורך בהם, אלא את המקרים המזוקקים והחשדות הרלוונטיים בהתאם לגורמי הסיכון. הרשות מנהלת דיאלוג עם הגופים הפיננסיים באופן שוטף. מכיוון שמדובר בכללים בינלאומיים, אם המוסדות הפיננסיים לא יעמדו בהם בצורה טובה, הם לא יוכלו לפעול בזירה הבינלאומית. לכן, ההכרח לוודא שמערך הדיווחים פועל בהתאם לכללים הבינלאומיים הוא אינטרס הדדי משותף – לגופים הפיננסים ולנו".
מהי מידת האפקטיביות במניעת מימון טרור?
"בבדיקה האחרונה שעשה ה-FATF התברר כי שני שלישים מהמדינות לא מספיק אפקטיביות במאבק במימון טרור. ישראל קיבלה בתחום הזה ציון הצטיינות, ולנו זה חשוב כמדינה שסובלת מטרור בשטחה, למרות שהמימון והטרור לא תמיד מתרחשים באותו אזור גיאוגרפי. הכסף יכול לעבור במקומות שונים בעולם, פעמים רבות תחת מסווה של עמותות, חברות, ארגוני צדקה, או כל הסוואה אחרת.
"הערנות במערכת הפיננסית הישראלית לפעילות שחשודה במימון טרור היא מאוד גבוהה. זה משתקף בין השאר בנטייה של גורמי טרור לא להכניס רגל למערכת הפיננסית הישראלית, כי הם מודעים לכך שהסיכוי שהם ינוטרו משמעותי, וזה חסר תקדים גם בעולם.
"הפעילות בתחום מניעת מימון טרור מבוססת על עבודת נמלים של איסוף נתונים על ידי האנליסטים של הרשות במשך תקופות ארוכות, תוך שיתופי מידע עם שאר גופי הבטחון והאכיפה. אחד האיומים המשמעותיים ביותר בתחום מימון הטרור הוא שימוש במזומן ומימון שמגיע ממדינות זרות. מטבע הדברים אנחנו בדרך כלל לא רואים כסף שעובר ממדינה כלשהי ישירות לארגון טרור, אלא זה נעשה דרך הרבה ערוצים מפותלים, עמותות וגורמים אחרים.
"זיהינו גם שמימון טרור מבוצע בסכומים נמוכים, ולכן הוכנס פרמטר של בחינת כל העברה מעל 5,000 שקל מול כל טריטוריה שנמצאת בסיכון טרור עם ישראל. זה מוסיף מודיעין חשוב, ולעיתים דיווח אחד כזה על העברה של 5,000 שקל יכול לפצח פרשה שלמה. בנוסף, גם סף הדיווח במעברים היבשתיים של ישראל עם מזומנים הוא 12 אלף שקל ולא 50 אלף שקל, כנהוג בשאר המדינות ולהבדיל מנתב"ג".
יש דוגמה למעקב שהצליח?
"כן. לדוגמה, במעקב כזה, שנמשך כשנתיים, הצטברו אצלנו חשדות לפעילות מסוימת שמכוונת לטרור. המהלך החדשני שבוצע הוא הכרזה על ארגון טרור על בסיס של תשתית פיננסית, תוך שימוש במודיעין פיננסי שהפיקה הרשות ובשיתוף פעולה מצוין עם המשטרה, השב"כ ורשות המסים. המשמעות של ההכרזה היא שכל הכספים שמוחזקים על ידם בחשבונות הבנקים מוקפאים ומוחרמים בהליכים מנהליים ומועברים לקופת המדינה.
"הבנקים היו שותפים מרכזיים לאיסוף המודיעין, והיה מעניין לראות שמיד לאחר שמדינת ישראל הכריזה על גורמים מסוימים כארגון טרור, קרסה כל התשתית הכלכלית של הארגון. אבל ארגון טרור מחפש מייד דרכי מימון חלופיות, והבנקים היו בין אלו שהצליחו לזהות ניסיונות של גורמים מהארגון הזה לפעול ולהתארגן מחדש, באמצעות פתיחת עמותות חדשות, שימוש בחברות מדף ועוד. הם דיווחו לרשות ולמשטרה, ובזכות הערנות הזו, לאחר שנבדקו מי הם בעלי העמותה, מורשי החתימה וכו', בוצעו הכרזות נוספות על ידי משרד הבטחון והמימון נחסם".
מהם אתגרי החקיקה שממתינים לכנסת הבאה?
"יש צורך להשלים פערים בחקיקה. כזכור, בביקורת ה-FATF קיבלנו בקושי רב ציון עובר בתחום החקיקה הפיננסית, בהשוואה לציונים הגבוהים שקיבלנו בתחום האפקטיביות של הפעלת משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור. עשינו מספר תיקוני חקיקה, אבל עדיין חסרים תיקוני חקיקה חשובים.
"תהליך קריטי שנמצא בעדיפות עליונה הוא השלמת צו איסור הלבנת הון על נותני שירותים פיננסים, שכולל בתוכו גם את נותני השירותים בתחום הנכסים הווירטואליים (דוגמת פלטפורמות למסחר בביטקוין). מצד אחד, תחום זה מוכר בעולם כבעל חדשנות כלכלית משמעותית, וברור שהכלכלה העולמית מתקדמת לכיוונים האלה ויהיה מעבר בהיקף נרחב לערוצים וירטואליים שונים, ולכן יש לקדם חדשנות ותחרות שמביאה להוזלת עלויות וטובה לצרכן.
"יחד עם זאת, יש בתחום הנכסים הווירטואליים סיכוני הלבנת הון ומימון טרור מובנים: אנונימיות בדרגות שונות, יכולת להעביר כספים בין מדינות ללא גורם מפקח ומבקר, חשש ממימון טרור, קושי בניטור פעילות ובחינה מול רשימות מוכרזי טרור ומדינות בסיכון ועוד. מכיוון שמשטר איסור הלבנת הון לא נועד לעכב קידמה, המטרה של ה-FATF היא לגרום לכך שניתן יהיה לקדם את פעילות הסקטור, תוך יצירת סביבה בטוחה ככל הניתן וצמצום סיכוני הלבנת הון ומימון טרור".
מהי המשמעות מבחינת השחקנים בתחום הנכסים הווירטואליים?
"ארגון ה-FATF מחייב את כל המדינות להחיל כללי איסור הלבנת הון ומימון טרור על הפלטפורמות שמעניקות שירותים לנכסים וירטואליים. זה כולל מעברים בין נכס וירטואלי אחד לאחר וגם העברות בין כסף לנכס וירטואלי ולהפך. זה נכנס לתוקף באוקטובר 2018, וישראל, לאור הידע הרב שקיים אצלנו בתחום הטכנולוגי, מובילה בתחום הזה בדיונים בארגון. חוק שירותים פיננסיים מוסדרים כבר כולל התייחסות ל'מטבע דיגיטלי' ומשימה חשובה על שולחננו, כאשר תוקם כנסת חדשה, היא להשלים את הצו לנותני שירותים פיננסים שיסדיר את תחום הנכסים הווירטואליים.
"במקביל, אנחנו נערכים לפרסום מסמך של דגלים אדומים הן לפלטפורמות והן לגופים הפיננסיים שיעבדו מולם, כדי לסייע בניהול הסיכונים והבנתם. המטרה היא לאפשר קיומה של פעילות, תוך יכולת לזהות לקוחות בסיכון גבוה והסדרת הדיווחים הנדרשים במקרים מסוימים לרשות לאיסור הלבנת הון.
"ביוני 2019 פרסם ה-FATF מסמך הנחיות כיצד לפרש את הכללים הבינלאומיים, ומאוקטובר הקרוב קיומה של אסדרה למניעת הלבנת הון על תחום הנכסים הווירטואליים יהיה חלק מהסטנדרט ומהבדיקה שמבצע הארגון בכל מדינה.
"עיקרון נוסף שהארגון העולמי דבק בו הוא פיתוח טכנולוגי מוכוון מראש לפי עקרונות איסור הלבנת הון ומימון טרור (AML by Design), כלומר עיצוב מכוון מראש לכך שהזירות של הנכסים הווירטואליים, לצד שמירה על פרטיות המשתמשים, יאפשרו במקרים המתאימים לגופי האכיפה לפצח ולפענח מי נמצא מאחורי פעולה מסוימת, בגלל חשד שהיא מעלה. אנו מעודדים את תעשיית הטכנולוגיה הישראלית לפעול בערוצים אלו, כדי שיוכלו להפוך לשחקנים המובילים בשוק העולמי".
בינתיים, לאור הפערים בדרישות מול הסקטורים השונים, נראה שקיים קיים ארביטראז' רגולטורי.
"אנחנו פועלים גם בתחום הזה. יש לזכור שמשטר איסור הלבנת הון התפתח נדבך על נדבך, תחילה על הבנקים ואחר כך על תחום הביטוח, נותני שירותי מטבע וכו'. בעקבות זאת, יש לנו כיום יותר מעשרה צווי איסור הלבנת הון על כל אחד מהסקטורים האלה, וזה גורם לארביטראז' רגולטורי. למרות שאנחנו משתדלים לטפל בכל הסקטורים באותה גישה, נוצרים לעיתים הבדלים ביניהם.
"לכן, אחד המהלכים שאנחנו מקדמים הוא מעבר לצו אחיד, כדי שעל כל הסקטורים יחול אותו חוק וצו אחד שיהיה מבוסס סיכון. זה סוג של דה-רגולציה. בנוסף, אנחנו מקדמים מתן סמכויות להקפאה מנהלית של כספים על ידי הרשות לאיסור הלבנת הון. זה מקובל בהרבה מדינות בעולם, מכוח אמנת ורשה.
"המשמעות היא שכאשר מתעורר חשד על ידי גוף פיננסי שכספים עלולים להיות מוברחים מהמדינה או חשד גבוה לביצוע הלבנת הון, הגופים הפיננסים מדווחים לרשות לאיסור הלבנת הון, והיא יכולה להודיע בתוך פרק זמן מוגדר אם היא מאפשרת את ביצוע הפעולה או מקפיאה את הכספים. זה יוצר כלי שמונע הברחת כספים ויוצר ודאות מסוימת לסקטור הפיננסי בביצוע פעולות".
יש ל-FATF יעדים חשובים נוספים?
"אחד הנושאים שה-FATF מטפל בהם הוא מניעת הדרה פיננסית, כלומר מניעת מצב שבשם משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור, גופים פיננסיים מדירים סקטורים מסוימים מקבלת שירותים פיננסים. הסקטור הבנקאי בישראל התפתח בצורה מאוד משמעותית ב-17 השנים האחרונות. עם זאת, אנחנו חושבים שבנקים צריכים לדייק יותר את ניהול הסיכונים, כדי לוודא שמבוצע ניהול סיכון ולא איון סיכון שמוביל להדרה פיננסית.
"הדרה כזו יכולה להיות מול סקטורים מסוימים, כמו תעשיית הפינטק שמביאה חדשנות לעולם הפיננסי – או כלפי מגזרים באוכלוסייה. בפרסומים השונים אנחנו מדגישים כי משטר איסור הלבנת הון צריך להיות מבוסס על גישה מבוססת סיכון, והוא לא נועד לעצור כלכלה או למנוע עסקאות".