כאשר בוחנים את הנתונים הסטטיסטיים, הבנקים בסין מציגים נתונים מרשימים – הם בולטים ברשימת הבנקים הגדולים בעולם, מציגים רווחים גבוהים והוצאות נמוכות יחסית. הם גם הצליחו להגדיל את ההון החשבונאי המצרפי שלהם (הון רובד 1) בסכום של 337 מיליארד דולר בשנת 2017.
אחרי הנתונים המרשימים האלה מגיע "אבל"… כפי שמציג המגזין "דה באנקר". בעיני משקיעים יש בבנקאות בסין סיכונים, הן לנוכח התמודדות עם הפסדי אשראי והן מול איומים אפשריים של חברות הטכנולוגיה הגדולות.
האיומים האלה אינם שונים מאתגרים שאיתם מתמודדים בנקים במדינות המפותחות, אבל ההערכה היא שאתגרי הבנקים בסין גדולים יותר, מאחר שמיזמים טכנולוגיים בתחום התשלומים והלוואות P2P מתפתחים בסין בקצב מהיר יותר מאשר במקומות אחרים.
להתפתחויות האלה יש השפעה גם על הערכת השווי של הבנקים בסין. בעבר היה מקובל לתת לבנקים בשווקים המתעוררים הערכת שווי גבוהה יותר בהשוואה לשווקים המפותחים, על בסיס הערכה כי הם יכולים להציג קצב צמיחה גבוה ופחות מושפעים ממשברים פיננסיים.
אבל בשנת 2017 מכפילי ההון של הבנקים במדינות המפותחות עלו על אלה שמדינות המתפתחות. למעשה, לפי דוח של חברת מקינזי על ענף הבנקאות העולמי, מכפילי ההון נחתכו בחצי מאז שנת 2010, כאשר לבנקים בסין היתה תרומה למגמה הזו.
המומחים של מקינזי מציינים, כי שיעור האשראי הפגום שאינו צובר הכנסה וריבית בסין עדיין נמוך יחסית, אבל קיימים סימני שאלה אחרים ביחס להתפתחויות בבנקאות הסינית, כולל כאמור, איומים מצד חברות טכנולוגיה.