תחת פרופיל תקשורתי נמוך למדי, עסוקים בחודשים האחרונים בבנק ישראל בפרויקט שנחשב בעיני הבנק המרכזי לפרויקט דגל בשוק האשראי הצרכני: שיתוף נתוני אשראי, שכולל הקמה של מאגר נתוני אשראי על מיליוני לקוחות פרטיים, ורישוי לשכות אשראי חדשות, שיוכלו לקבל נתונים מהמאגר ולשרת הן בנקים ונותני אשראי אחרים והן את הלקוחות מקבלי האשראי.
רו"ח צוריאל תמם, המנהל העסקי של המערכת לשיתוף נתוני אשראי בבנק ישראל, אומר כי שירות נתוני אשראי יהווה קפיצת מדרגה בתשתית להגברת התחרות בתחום האשראי ללקוחות פרטיים ולשיפור ההוגנות ביחס ללקוחות. "בבנק ישראל עוסקים לאורך זמן במהלכים לשפר ולחזק את מעמד הלקוח, ואחד הכשלים שזיהינו הוא היעדר מידע. במצב הקיים כל בנק שומר את כל המידע על הלקוח אצלו, ואם הלקוח אינו יכול להשתמש בהיסטוריה שלו, כאשר הוא עומד מול בנק אחר או גוף אחר שנותן אשראי, זו בעיה. קשה לבנות מערכת יחסים חדשה עם נותן אשראי אחר, כאשר אין לו מידע על הלקוח".
מאגר נתוני האשראי מוקם בבנק ישראל. תוך חודשיים-שלושה אמורה להיבחר קבוצה של ספקים שתקים את המערכת הטכנולוגית של המאגר, ובסוף 2018 המערכת אמורה להיות באוויר.
במקביל, במהלך השנה הקרובה יבצע בנק ישראל את תהליך הרישוי של לשכות האשראי. בבנק אומרים, כי הם ערים לקושי של החברות, שמצד אחד אמורות להציג יכולות, אבל מצד אחר לא ירצו להשקיע סכום משמעותי לפני שיקבלו רישיון. לכן, נבנה תהליך גמיש, שבו מתבקשות המועמדות להציג תוכניות עבודה ויכולות מקצועיות, ולפיהן ייבחן האם להעניק להם רישיון מותנה. אם החברה תעמוד בהבטחות ובתוכניות שלה, הרישיון יהפוך לקבוע וסופי, והחברה תוכל להתחיל לעבוד.
בבנק ישראל מעריכים כי עד סוף 2017 יושלם תהליך הרישוי של לשכות האשראי, כך שיוותר להן מספיק זמן היערכות, כדי להיות מוכנות לפעול בתוך כשנה, עד סוף שנת 2018. כלומר, השאיפה היא שבתחילת 2019 תעמוד לרשות הלקוחות ונותני האשראי בישראל מערכת פועלת לשיתוף נתוני אשראי.
מה היה השיקול שבנק ישראל יקים את מאגר הנתונים?
תמם: "בעולם מקובלות שתי גישות של שיתוף בנתונים. לפי גישה אחת, מאגר נתוני האשראי מוקם על ידי גוף ציבורי, כמו הבנק המרכזי. הגישה השנייה היא של לשכות אשראי – חברות פרטיות האוגרות את הנתונים, על פי הסכמים עם מקורות מידע שונים. המחוקק הישראלי לא אהב את הרעיון שגופים פרטיים יאספו את המידע על הלקוחות וביקש שבנק ישראל יעשה את זה".
"במשך שנים בנק ישראל סופג ביקורת שהוא מתמקד יותר ביציבות הבנקים ופחות דואג ללקוחות", אומר תמם. "בפרויקט הזה בנק ישראל מקים מערכת גדולה ומורכבת מאוד, שכל מטרתה היא לשרת את הלקוח ולשפר את מצבו בהתנהלות מול הבנק. בנק ישראל מייחס חשיבות רבה למהלך זה של הקמת מערכת לשיתוף נתוני אשראי, וזה אף בא לידי ביטוי בכך שהליך ההקמה הוא באחריות המשנה לנגידה ובניהול הישיר של מנכ"ל בנק ישראל שמשקיע חלק ניכר מזמנו לטובת העניין".
היפוך מאזן הכוחות
צוריאל תמם עובד בבנק ישראל כ-24 שנים. בתפקידו הקודם כיהן כסגן המפקח על הבנקים, ועסק בנושאים שקשורים ליציבות הבנקים. "יש סמליות גם במעבר האישי שלי מעיסוק ביציבות הבנקים לנושאים של הגברת התחרות וההוגנות, כביטוי נוסף לתשומת הלב הרבה שמקדיש בנק ישראל לנושאים האלה".
לדבריו, "הרעיון שעומד מאחורי החוק הוא שאנחנו מקבלים את המידע מנותני המידע, אוספים ואוגרים אותו ומעמידים אותו לרשות הלקוח, שהוא בעליו של המידע. זה היפוך מאזן הכוחות. עד היום הכוח נמצא בידי הבנק, וכאשר המאגר יחל לפעול, הכוח יעבור ללקוחות. זה קורה לאורך כל התהליך, החל מההחלטה של הלקוח אם הוא רוצה שיאגרו עליו מידע. אם הוא מודיע שאינו מעוניין, לא יאגרו עליו מידע חיובי. הלקוח גם יכול לבחור באפשרות שכן יאגרו עליו מידע חיובי, אבל לא יעבירו אותו לבנק או נותן אשראי מסוים".
ואם הלקוח משנה את דעתו?
"הלקוח צריך לקחת בחשבון, שאם הוא בוחר באפשרות שלא יאגרו עליו מידע, ובשלב מסוים משנה את דעתו ומתיר אגירת מידע, זה יתבצע מאותה נקודה. כלומר, אם היה קודם מידע חיובי על הלקוח שיכול להראות על חוסנו, כגון עמידה בהתחייבויות אשראי, הוא לא יהיה קיים במערכת.
"בכל מקרה, כאשר הבנק או גוף אחר שנותן אשראי מבצע את תהליך החיתום וצריך לקבל החלטה האם להעניק אשראי, הוא צריך לקבל את אישור הלקוח לגשת למידע. אם הלקוח לא מאשר, נותן האשראי לא יקבל גישה לנתונים".
איך צפויה להיראות מפת נותני האשראי?
"כיום, המערכת הבנקאית מספקת למעלה מ-90% מהאשראי הקמעונאי, כולל ריכוזיות גדולה של שני הבנקים הגדולים. אחד החסמים העיקריים הוא שנותני אשראי אחרים, גם בנקים בינוניים וקטנים וגם גופים חוץ-בנקאיים, אינם מכירים את הלקוחות, ולכן לא מסוגלים לתת להם הצעות אשראי אטרקטיביות. כאשר המערכת של בנק ישראל תעמיד לרשותם את ההיסטוריה של הלקוח, בכפוף להסכמתו, נותן האשראי יכול לבחון את טיב הלקוח ולהתחרות מול אותו בנק שכבר עובד עם הלקוח עשרות שנים.
"זה פותח פתח להגברת התחרות במלוא מובן המילה. קודם כל, זה יאפשר תחרות מוגברת בתוך המערכת הבנקאית. אם הבנקים הבינוניים והקטנים יגדילו את החלק שלהם בעוגת האשראי, כבר יהיה רווח ללקוחות. ומעבר לפתח ממתינים גם נותני אשראי אחרים, כמו גופי מימון חוץ-בנקאיים שרוצים להיכנס לאשראי קמעונאי, כולל גופי P2P, וגם גופים מוסדיים שיש להם מקורות מימון זולים בהיקפים גדולים מאוד. אם יפתרו להם את נושא הרגולציה ויעמידו לרשותם מידע על הלקוחות, הם יכולים להוות תחרות משמעותית לבנקים. כלומר, הציפייה היא שנראה תחרות גוברת בכל הממדים – גם בתוך המערכת הבנקאית וגם מחוצה לה".
אתגר לא פשוט
אין בעיה בכך שהפיקוח לא נעשה על ידי אותו רגולטור? האם ייתכן מצב שלכולם יהיה מידע שווה, אבל הגישה ללקוחות תהיה שונה בין הגופים הבנקאיים לחוץ-בנקאיים, בגלל פערי רגולציה.
"בהתאם לחוק, הנגיד ימנה ממונה על שיתוף בנתוני אשראי, והממונה יפקח על כל המעורבים במערכת, לרבות פיקוח על נותני האשראי המשתמשים בנתוני אשראי. ללא קשר לנושא הרגולציה, הגישה ללקוחות בעולם דיגיטלי, שהולך ומתקדם, תלך ותשתפר לכולם. לכולם תהיה אפשרות להגיע ללקוחות בזמינות מיידית סביב השעון. כולם בונים מערכות מאובטחות, ובמהלך הטיפול בחוק, אנחנו מקדישים תשומת לב רבה לתהליכי הזיהוי של הלקוחות, כדי להבטיח שנותן אשראי ידע שבצד השני עומד הלקוח האמיתי".
"בהינתן שהתשתית תהיה בטוחה ואחידה, אחד האתגרים של הרגולטורים יהיה אכן לוודא שלא יהיה קיים ארביטראז' רגולטורי בין נותני האשראי השונים ובין יועצים שונים. זה אתגר לא פשוט, כי לפעמים תהליכי החקיקה מייצרים, ללא כוונה, שחקנים עם מעמד שונה".
מעבר לשחקנים החוץ-בנקאיים והמוסדיים המוכרים, מי עוד יוכל לתת אשראי?
"המאגר יכול לפתוח נישות של נותני אשראי שאנחנו לא חושבים עליהם. גופים מסחריים שמוכרים מוצרים באשראי יוכלו להיעזר במאגר ולהיות מקור אשראי ללקוח. לדוגמה, יבואן רכב יכול להציע ללקוח לקנות את הרכב בתשלומים, אבל כיום הוא לא מכיר את הלקוח ואת ההיסטוריה הפיננסית שלו, ולכן לא מסוגל לבצע את תהליך החיתום. לכן, מי שמעמיד כיום את האשראי לרוכש הרכב הם אותם שחקנים – בנקים או גוף מימון חוץ-בנקאי שכבר פועל. בתרחישים מסוימים, חברה כזו כמו יבואן הרכב, אם היא תקבל את המידע על הלקוח, תוכל להעמיד את האשראי מהמקורות שלה ולבנות לעצמה מקור הכנסה נוסף. הרווח ללקוח ברור – עוד מקור אשראי שמגביר את התחרות ויכול להוריד את המחיר".
לאיזה לקוחות השירות יעזור יותר?
"הוא יעזור לכולם – גם ללקוח שנחשב 'איכותי' וגם לכזה שנחשב 'פחות איכותי'. כיום, לקוח איכותי לא מסוגל להביא לידי ביטוי את החוזק והאיכות הפיננסית שלו. הוא ידוע כ'לקוח איכותי' רק בבנק העיקרי שאיתו הוא עובד, וגם אם הוא מצליח לשכנע נותן אשראי אחר שהוא איכותי, נותן האשראי האחר עדיין יחשוש ועשוי להציע לו תנאים פחות טובים מאשר הבנק של הלקוח. במצב החדש, נותן האשראי החדש, יראה את הנתונים הטובים של הלקוח ויוכל להציע לו הצעה יותר טובה.
"במקרה של לקוח פחות איכותי, כיום לקוח כזה עלול להגיע מהר מאוד למצב שבו הוא לא יכול לקבל אשראי, כי גופים מתחרים חוששים לתת לו אשראי, ואם בשלב מסוים גם הבנק שלו מסרב, הלקוח עלול להגיע מהר מאוד לשוק האפור. כאשר יפעל מאגר נתוני האשראי, ייתכן שבמצב כזה יימצא נותן אשראי אחר שיהיה מוכן לתת ללקוח אשראי, כי לדוגמה, תיאבון הסיכון שלו גדול יותר. סביר שהוא יגבה מחיר גבוה יותר תמורת הסיכון הזה, אבל זה משפר את מצבו של הלקוח בהשוואה למצב שבו הבנק כבר לא מוכן לתת לו אשראי בכלל, גם לא במחיר יותר גבוה.
"תרומה נוספת של המאגר היא בהורדת מפלס החששות. כאשר לקוח מקרטע, הבנק חושש מפעולות שמבצע הלקוח במקומות אחרים. הבנק לא יודע אם הוא לקח הלוואה אחרת, אם הוא מינף את עצמו, איזה חובות אחרים יש לו. המאגר נותן תמונה מלאה על הלקוח".
אחד החששות הגדולים זה מינוף יתר של משקי בית. מערכת כזו תומכת בהגדלת המינוף, ויש עוד רפורמות אחרות, כמו הפרדת חברות האשראי מהבנקים, שגם צפויות לעודד את התופעה.
"זה נושא שבהחלט מעסיק אותנו, מאחר שבהרבה כלכלות נוצרה בועת אשראי. ישראל לא נמצאת שם, אבל בהחלט המגמה בישראל היא גידול בהיקף האשראי הקמעונאי. הקמת המערכת לשיתוף בנתוני אשראי כמו גם מהלכים אחרים יכולים לעשות שני דברים: לשפר את האיכות ללקוח. כלומר, אני כלקוח לא מגדיל את היקף האשראי שלי, אבל מקבל אותו בריבית יותר נמוכה. או שאני מגדיל את היקף האשראי שאני לוקח רק בגלל שיש זמינות. אי אפשר לברוח מהשאלה הזו, כי יכולה להיות השפעה בשתי הצורות.
"כמובן שבבנק ישראל אנחנו מעדיפים לראות שעיקר התועלות של המהלכים האלה תהיה בשיפור מצבו של הלקוח, אבל מודעים לסיכון שקיים בהגדלת נפח האשראי שלא לצורך. עם זאת, המאגר גם נותן לכך תרופה. כיום, אם רוצים לנטר את רמת המינוף של משק בית, אין לכך נתונים. אף אחד לא יכול לדעת מה מצבו של לקוח מסוים, מהי רמת המינוף שלו, כי ייתכן שהוא לקח הלוואות ממקורות שונים. דוגמה קיצונית: כאשר לקוח מבקש מהבנק משכנתא ונדרש להביא הון עצמי, הבנק לא יכול לדעת אם ההון העצמי הזה אמיתי. תיאורטית, הלקוח יכול לקחת קודם לכן את ההון העצמי הזה כהלוואה מבנק או מגוף פיננסי אחר. זה ישתנה עם הקמת פעלת המאגר, שיציג תמונה מדויקת, וכל אחד יוכל לראות מהי רמת המינוף האמיתית של הלקוח".
רגולטורים חדשים
לפי החוק, בנק ישראל מקים כמה פונקציות ארגוניות חדשות: ממונה על שיתוף בנתוני אשראי, מנהל המאגר לנתוני אשראי, וממונה על הגנת הפרטיות. המערך החדש שיעסוק בתחום זה ממוקם במשרדי בנק ישראל בתל-אביב.
הממונה על שיתוף בנתוני אשראי הוא רגולטור שיהיה אחראי על המאגר, על השחקנים, על מקורות המידע ונותני אשראי שמשתמשים במידע, הלקוחות והיועצים שהחוק מגדיר. האחריות שלו מקיפה וכוללת תחומי הגנת הפרטיות, אבטחת מידע וסייבר, תקינות המודלים, התהליכים וההוגנות.
"לממונה על שיתוף בנתוני אשראי, שיהיה כפוף למשנה לנגידת בנק ישראל, יהיו סמכויות מאוד דומות לאלה של הפיקוח על הבנקים, כולל סמכויות של סנקציות ועיצומים כספיים. הוא יפעל למתן רישוי ללשכות האשראי ויהיה אחראי על הרגולציה לכל השחקנים: לנותני האשראי, ללשכות, למקורות המידע וליועצים", אומר תמם.
מה תהיה מערכת היחסים בין גוף חוץ-בנקאי לממונה על שיתוף בנתוני אשראי?
"כאשר גוף רוצה להיות נותן אשראי ולקבל מידע מהמאגר, הוא יצטרך לקבל אישור מהממונה. האישור הזה יינתן אם הגוף המבקש יעמוד בעיקרון ההדדיות, כלומר שהוא יתחייב לספק מידע על הלקוחות שלו, בכפוף כמובן להסכמת הלקוחות. תהיה, לדוגמה, רגולציה שתעסוק באיכות הנתונים שמסופקים למאגר, אז גוף כזה יצטרך לעמוד ברגולציה. הממונה יפקח למשל על מודל הדירוג של הלשכות, כדי לוודא שהוא לא מפלה, לא פועל בניגוד לחוק וכו'".
פונקציה חדשה שנייה היא כאמור מנהל המאגר, שמוקמת במסגרת חטיבת טכנולוגיית המידע בבנק ישראל ותהיה אחראית על כל ההיבטים התפעוליים של קליטה, טיוב, שמירה והעברה של המידע, ועל יישום הבקשות של הלקוח (האם לאגור עליו מידע, למי להעביר אותו וכו').
הפונקציה השלישית, הממונה על הגנת הפרטיות, נועדה להגן על פרטיות הלקוחות. הקמתה נדרשת בחוק שיתוף נתוני אשראי, אבל בבנק ישראל בוחנים שבעל התפקיד הזה יעסוק גם בנושאי הגנת פרטיות בתחום אחרים שנמצאים תחת אחריות בנק ישראל.
איך ינוהל הקשר עם הציבור?
"אכן מדובר במערכת מורכבת, ואנחנו מקימים גם מערך לשירות לקוחות. רמת אי הוודאות היא גבוהה. אף אחד לא יודע להעריך בשלב הזה מה יהיה היקף פניות לשירות הלקוחות, ולכן אנחנו בונים מערכת גמישה, כך שתהיה לנו יכולת לענות על צרכים משתנים של שירות. זה תלוי גם כמה לשכות מידע יוקמו. בכל מקרה בנק ישראל מייחס לנושא חשיבות מרובה והוא שואף לקיים קשר איכותי עם הלקוח הבודד".
מתי ייקבעו הקריטריונים הסופיים ביחס לזהות הגופים שיהיו חייבים להזרים נתונים למאגר?
"זה נמצא עדיין בתהליך חקיקה, כחלק מתקנות החוק, בוועדת הכלכלה. החזון שלנו הוא שכמה שיותר נותני אשראי יהיו בתוך המסגרת המחייבת הזו. ככל שיהיו יותר גופים שידווחו למאגר, כך המידע יהיה יותר רלוונטי, ונותני האשראי ייהנו ממנו.
"כיום, כ-90% מהמידע נמצא במערכת הבנקאית. כלומר, האתגר הראשון יהיה לקלוט את המידע מהמערכת הבנקאית ומיד אחר כך להרחיב אותו. כבר לפני כחצי שנה הגדרנו לבנקים איזה מידע נרצה שהם ידווחו והורנו להם להתחיל לאגור אותו. כלומר, בעוד כשנתיים, כאשר המאגר יתחיל לפעול, הוא יחיל עומק מידע של שנתיים כבר מיום פעילותו הראשון.
"לקראת אמצע השנה הבאה, לאחר שנשלים את העבודה מול המערכת הבנקאית, נמפה את נותני האשראי האחרים, נגדיר אותם ונורה להם להתחיל להיערך, כפי שזה כבר נעשה בבנקים. במקביל, אנחנו פועלים מול מקורות מידע שליליים שיזינו את המאגר, כמו בתי משפט, הוצאה לפועל וכו'".
מה לגבי רשויות תשתית, כמו חברת חשמל וחברות תקשורת?
"היה על זה ויכוח בתהליך החקיקה. יש מדינות שבהן אוגרים מידע גם מחברות תשתית, כמו חברת חשמל וסלולר, ומרשויות מוניציפאליות, ועלתה שאלה האם זה נכון לישראל. התומכים טוענים שזה מאפשר להרחיב את המידע החיובי על לקוחות שאין עליהם מידע חיובי אחר. דעה אחרת אומרת שמדינות שבהן אוגרים מידע מרשויות כאלה הן כאלה שאין בהן היסטוריה פיננסית של לקוחות, כי לאחוז גבוה מהאזרחים בכלל אין חשבון בנק. זה לא המצב בישראל, לרוב מוחלט של האוכלוסייה יש חשבון בנק. נימוק נוסף של המתנגדים הוא איכות הנתונים מהמקורות האלה, שהיא יותר נמוכה מהאיכות של נתונים שמתקבלים מגורמים פיננסים שנמצאים תחת פיקוח. בסופו של דבר, הוחלט לבחון את זה בעתיד".
מהו חוק נתוני אשראי
חוק נתוני אשראי, שהתקבל בכנסת במרץ 2016, קובע הסדר חדש להקמה ולפעילות של מערכת לשיתוף בנתוני אשראי של יחידים. החוק קובע שבנק ישראל יקים ויפעיל מאגר שיכלול נתוני אשראי על יחידים המעידים על היכולת שלהם לעמוד בהתחייבויות כספיות ובפירעון חובות. נתונים אלה חשובים לכל נותן אשראי לצורך קבלת ההחלטה אם לתת אשראי ובאיזה תנאים.
החוק החדש בא במקום חוק משנת 2002 ומשנה את ברירת המחדל שהייתה בחוק הקודם לעניין הסכמת הלקוח להיכלל במאגר. לפי החוק מ-2002, איסוף הנתונים על הלקוח היה מותנה, ככלל, בהסכמת הלקוח. לעומת זאת, בחוק החדש נקבע כי המידע על הלקוחות יעבור אוטומטית למאגר, אלא אם כן לקוח ביקש מבנק ישראל שלא ייאסף עליו המידע, או שייאסף למאגר אך לא יימסר ללשכות האשראי.
בנוסף, החוק החדש מאשר אגירת מידע חיובי, וזה שינוי מהותי ביחס לחוק הקודם. החוק קובע את מקורות המידע אשר יזרימו את המידע למאגר. מקורות המידע שחייבים להעביר מידע למאגר כוללים את בנק ישראל, לשכות ההוצאה לפועל וכונס הנכסים הראשי, בנקים, מנפיקי כרטיסי חיוב, בנק הדואר וגופים חוץ בנקאיים הנותנים אשראי בהיקף שאמור להיקבע בתקנות.
החוק קובע הוראות שונות שנועדו להבטיח רמה גבוהה של הגנה על הפרטיות ועל בטחון המידע. למשל, החוק מגביל את משך הזמן שמידע נשמר במאגר לעשר שנים, כאשר לאחר שלוש שנים, המידע יישמר לצורכי תיעוד בלבד. כמו כן, בנק ישראל ימנה ממונה על הגנת הפרטיות, אשר ייעץ לגורמים הרלוונטיים בעניין הגנת הפרטיות.
לשכות האשראי, שהן גופים פרטיים שיהיו בעלי גישה למאגר, יהיו הגורם המקשר בין נותני האשראי לבין המידע שבמאגר. פעילות לשכות האשראי תהיה נתונה לפיקוח ותותנה בקבלת רישיון מאת הממונה על שיתוף נתוני אשראי.
איך יפעלו הלשכות
בנק ישראל מקים את המאגר לשיתוף נתוני אשראי ויאגור את המידע. מול המאגר יפעלו לשכות אשראי שיוכלו לקבל מהמאגר את המידע על הלקוח ולייצר על סמך המידע ניתוח והערכת דירוג.
לשכות האשראי רשאיות להפעיל שירותי נתוני אשראי הכוללים מספר שירותים:
עריכת דוח אשראי: דוח הכולל את נתוני האשראי לגבי הלקוח בשלוש השנים האחרונות. תנאי למתן דוח אשראי הוא הסכמה מפורשת של הלקוח לכך שלשכת האשראי תמסור לנותן האשראי נתונים לגביו.
מתן חיווי אשראי: במסגרת השירות, לשכת האשראי מחווה את דעתה אם יש לסרב או להיענות לבקשת האשראי. מדובר בשירות בו נותן ההלוואה אינו נחשף לנתוני האשראי הגולמיים, למעט אלו המפורסמים על פי החוק. לשכת האשראי מקבלת את המידע, מעבדת אותו ומשיבה לנותן האשראי ב"כן" או "לא". כל נותן אשראי רשאי לקבל שירות כזה. לא נדרש אישור של הלקוח למתן השירות, אבל נדרש ליידע את הלקוח באופן מפורש ומראש.
מסירת דוח ריכוז נתונים ללקוח או למיופי כוח: הדוח כולל את כל המידע על הלקוח הנמצא במאגר. לקוח זכאי לקבלו פעם בשנה ללא תשלום, ומעבר לכך מותר לדרוש ממנו תשלום על השירות. הלקוח יכול לבחור לקבל דוח ריכוז נתונים רגיל הכולל את המידע בשלוש השנים האחרונות בלבד או לקבל דוח ריכוז נתונים מלא, המתייחס לעשר השנים האחרונות.
כאשר לקוח מבקש לקבל אשראי, הוא יפנה לנותני אשראי (בנקים או גופים חוץ-בנקאיים) וינהל מולם משא ומתן. נותני האשראי יבקשו ממנו הסכמה לקבל את הנתונים שלו מהמאגר. לאחר שהלקוח ייתן להם הרשאה, הם יפנו לאחת הלשכות, והיא תשאב, כאמור, את הנתונים מהמאגר של בנק ישראל (אחרי שווידאה שהלקוח זוהה ונתן אישור). הלשכה תפיק נתונים, שיכולים כאמור לכלול דירוג ודוח אשראי, ותעביר אותם לנותן אשראי. בשלב הבא, נותן האשראי יבצע חיתום ויחליט אם לתת אשראי ללקוח ובאיזה תנאים.
למעשה, ללשכת האשראי יש שני ערוצי פעילות: לספק לנותן האשראי את ההערכה על הלקוח ולסייע לנותני האשראי עצמם בניתוח כולל של תיק האשראי שלהם. ההערכה היא שנותני האשראי יוכלו לעשות את הניתוח הזה לבד, אבל האופציה לקבל את השירות מלשכות האשראי תהיה קיימת.
הלשכה יכולה גם לתת שירותי ניטור לנותן אשראי על הלקוחות שלו. המטרה היא לנטר את המידע על לקוח שקיבל אשראי לאורך כל חיי ההלוואה, כדי לזהות אם יש שינויים בפרופיל הסיכון שלו ולעדכן את הגוף שנתן לו אשראי. כלומר, אם זוהתה הרעה במצב הפיננסי של הלקוח, לדוגמה צ'קים שלו מתחילים לחזור, נותן האשראי יקבל התרעה על מצב הלקוח. המעקב הזה גם יכול לשרת את נותן האשראי בקבלת מידע חיובי על שיפור במצבו הפיננסי של הלקוח.
"השירות הזה הוא חשוב, מאחר שבמצב הקיים לבנק של הלקוח יש מעקב רצוף אחרי מצבו – אם הוא מכבד צ'קים, אם הוא ממנף את עצמו, אם המשכורת נכנסת לחשבון וכד'. אם הלקוח לקח הלוואה מהבנק ולאורך חיי ההלוואה צצים סימנים שליליים בחשבון, הבנק יכול להגיב. מתן יכולת הניטור של פעילות הלקוח, באמצעות לשכות האשראי, תאפשר גם לנותני אשראי אחרים לקבל מידע ולהגיב בזמן", אומר צוריאל תמם, המנהל העסקי של המערכת לשיתוף נתוני אשראי בבנק ישראל.
לדבריו, "בנק ישראל החל לפני מספר שבועות את תהליך הרישוי. פרסמנו תנאי רישיון, קראנו למועמדים פוטנציאליים לפנות, ויש כבר מספר חברות שנמצאות איתנו בקשר".
כמה לשכות צפויות לפעול?
"בחוק אין מגבלה על מספר הלשכות, והמגבלות קשורות לגודל השוק. בעולם, גם בשווקים גדולים, אין הרבה לשכות גדולות בכל מדינה – ואני מעריך שגם בישראל לא יהיו הרבה".
לאיזה גופים זה יכול להתאים?
"זה מתאים לגופים שיש להם גם זרוע עסקית וגם זרוע טכנולוגית חזקה. חייבים שילוב של הבנה עסקית, כלומר לדעת מהם הצרכים של נותני האשראי ואיך לבנות מודל דירוג, ומה הם הצרכים הפיננסים של הלקוח (אם הלשכה רוצה לשמש כיועץ ללקוח). כל זאת יחד עם הבנה ותשתית טכנולוגית טובה. השוק צועד לקראת הגברת הדיגיטציה, והלקוחות יצפו לקבל מענה תוך שניות לבקשות האשראי שלהם. בשניות האלה צריך לזהות את הלקוח, להריץ את הבקשה לקבלת המידע, לקבל את המידע, לנתח אותו ולהחזיר מענה ללקוח – אם מאשרים לו את ההלוואה או לא. זה אפשרי רק אם יש לך מערכות אוטומטיות ברמה הכי גבוהה.
"העיקרון שמנחה אותנו הוא להיות קשובים לשוק. אנחנו לא רוצים לכתוב קודם רגולציה, ואחר-כך לדרוש מהשוק לפעול לפיה, אלא להיות מאוד פתוחים ולהבין טוב יותר את הצרכים. המטרה היא לעודד הקמה של כמה שיותר לשכות אשראי איכותיות שיתנו ערך מוסף לשוק. הלשכות הן חוליה מאוד חשובה ביישום המהלך הזה".
החוק מאפשר ללשכות לייעץ ללקוח הפרטי. איך זה יעבוד?
"נכון, ואנחנו מאוד מעוניינים לפתח את התחום הזה. אחד האתגרים הוא שהמערכת אמורה לשרת בסופו של דבר את הלקוח, כלומר להעמיד את המידע עליו לשירותו. החשש שלנו הוא שהלקוח לא יהיה מודע ולא ידע להתמודד, כי ללקוחות רבים יש קושי להתמודד עם סוגיות פיננסיות ולהתעמת עם גופים פיננסיים. לקוחות מקבלים הצעות ממספר גופים, ולא תמיד יודעים להשוות ביניהן.
"אחת הדרכים לסייע ללקוח להפיק את התועלות מהמערכת היא להעמיד לרשותו יועצים שידעו לגשת למידע עליו, תחת הסכמתו, לנתח אותו ולהמליץ ללקוח כיצד להתנהל בתחום האשראי. החוק מטיל את תפקיד הייעוץ הזה על הלשכות או על יועצים אחרים ('מיופה כוח בתמורה' בלשון החוק), ונרצה לראות שגופים אלו לוקחים על עצמם את תפקיד הייעוץ ונותנים שירות טוב ללקוחות, כדי לסייע ללקוחות לבחור במוצרי האשראי ובמסלולים שמתאימים להם".
זה יחייב את הלשכות לפתח שירות הלקוחות.
"נכון. ראשית, תהיה רגולציה שתמנע ניגודי עניינים, כדי שלא יהיה מצב שהלשכה גם מייעצת לנותן האשראי וגם ללקוח. הפעילות של הלשכה מול נותן האשראי תתבסס כולה על קשר דיגיטלי. לעומת זאת, אם הלשכות ירצו לתת שירות גם ללקוחות, הן יצטרכו לבנות ממשקי שירות לקוחות, כולל מענה אנושי ודיגיטלי, סניפים, מערך פניות ציבור וכו'".
מה לגבי מחירי השירותים?
"המחיר שיגבה בנק ישראל אמור לקבל אישור בוועדת הכלכלה בכנסת. המחיר שהלשכות ישלמו למאגר יהיה אחיד (לכל מוצר). לעומת זאת, המחיר שהלשכה תקבע ללקוח לא חייב להיות אחיד. המחיר יתנהל בתנאי תחרות של שוק פתוח, אבל יהיה מפוקח. כלומר, אם הממונה יזהה כשל, הוא יוכל להתערב במחירים".