קושי: 4 מתוך 5
זמן קריאה: 7 דקות

עידן הרשימות

חקיקת ה-FATCA, Foreign Account Tax Compliance Act, נכנסה באחרונה לשלב הדיווח, לאחר שרשות המסים בישראל קיבלה לראשונה מהבנקים והמוסדות הפיננסיים האחרים את המידע שאספו ביחס ללקוחות הנחשבים אמריקנים, במטרה להעבירו לרשות המסים האמריקנית.

חקיקת ה-FATCA התקבלה בארצות הברית בשנת 2010, במטרה למנוע התחמקות מתשלום מס על ידי ישויות ויחידים אמריקנים, בעלי חשבונות פיננסיים מחוץ לארצות הברית. הוראות ה-FATCA קובעות, כי גופים פיננסיים בעולם ידווחו לשלטונות המס בארצות הברית על חשבונות המנוהלים אצלם ושייכים למי שחייב בדיווח בארצות הברית.

יישום החקיקה בעולם נעשה גם באמצעות הסכמים שנחתמו בין ארצות הברית  למדינות רבות (מעל מאה מדינות), והסכם כזה נחתם גם בין ארצות הברית לישראל בשנת 2014. לפי ההסכם הבין-מדינתי ליישום ה-FATCA, מדינת ישראל התחייבה לחוקק חוקים פנימיים אשר יחייבו את המוסדות הפיננסיים בה לאתר את האמריקנים מבין לקוחותיהם ולדווח לרשות המסים בישראל את המידע הנדרש, על מנת שזאת תעבירו לארה"ב. בחקיקה המקומית נקבעו גם עיצומים כספיים על מוסדות פיננסיים שלא יצייתו לחקיקה.

כחלק מן ההסכם שבין ישראל לארצות הברית, התחייבה גם ארצות הברית להעביר למדינת ישראל מידע על תושבי ישראל המנהלים חשבונות במוסדות פיננסיים אמריקאים, וברשות המסים חשפו באחרונה, כי כבר התקבל מארצות הברית מידע על כ-35 אלף חשבונות של תושבי ישראל המתנהלים בגופים פיננסיים בארצות הברית.

בתחילת אוגוסט 2016 אישרה ועדת הכספים של הכנסת את התקנות, מכח פקודת מס הכנסה, המסדירות את יישום ההסכם עם ארצות הברית. בהתאם לתקנות אלה, חויבו המוסדות הפיננסיים להעביר את המידע הנדרש באמצעות מערכת ממוחשבת שמצויה באתר רשות המסים.

המידע שיועבר כולל נתונים לגבי חשבונות בבעלות תושבי ו/או אזרחי ארצות הברית (לרבות תאגידים), כפי שזוהו על-ידי המוסדות הפיננסיים לשנים 2014 ו-2015, על פי האינדיקציות המצויות בתקנות. כמו כן, ישנה חובה להעביר מידע על חשבונות של תאגידים שאינם אמריקנים, אם הם תאגידים הנחשבים ל"פסיביים" (הכוונה בעיקר לתאגידים שנוצרו לניהול השקעות), אשר הינם בשליטת מי שהינו תושב או אזרח אמריקני.

המידע על השנים 2014 ו-2015 הועבר לרשות המסים, והועבר על ידה לרשות המסים בארה"ב (IRS). מעתה, המידע אמור להיות מועבר על ידי המוסדות הפיננסיים בחודש ספטמבר, מדי שנה (לגבי השנה הקודמת). יצוין כי הבנקים כבר החלו להיערך לעידן ה- FATCA לפני מספר שנים, מתוך הנחה שישראל תצטרף למדינות רבות בעולם שמשתפות פעולה עם התהליך הזה.

הוראות איסוף המידע על חשבונות של אנשים "אמריקנים" בישראל אינן חלות על הגופים המוסדיים המנהלים את כספי הגמל והפנסיה המיועדים לפרישה, וקיים פטור מדיווח גם לגבי חשבונות בקופות גמל למטרות מיוחדות ולחשבונות של קרנות השתלמות של שכירים.

קיימים פטורים נוספים. לדוגמה, לא ידווחו פקדונות בעלי ערך נמוך שאינם עולים על 50 אלף דולר. יחד עם זאת, נקבע כי בנקים שהתעורר אצלם חשש ממשי כי נעשו בחשבון פעולות במטרה לעקוף את חובות הזיהוי והדיווח, לא יהיו פטורים מדיווח על החשבונות האלה.

על פי החקיקה בישראל, המוסדות הפיננסים יהיו מחויבים להודיע לבעלי החשבונות שזוהו כאמריקנים, לפחות 30 ימים לפני העברת המידע לרשות המסים, כי המידע על חשבונותיהם יועבר. התקנות קובעות גם את הדרך שבה יכול מי שסבור שזוהה בטעות, לבטל את סיווגו כ"אמריקני". יצוין כי חובה כזאת לא קיימת בהסכם עם ארצות הברית, וככל הנראה גם לא במדינות אחרות, אך משרד האוצר דרש זאת בתקנות, וההוראה אושרה על ידי ועדת הכספים של הכנסת.

כולם מחליפים מידע

חקיקת ה- FATCA שיזמו האמריקנים כבר אינה פועלת בחלל ריק. בעולם, וגם בישראל, החלו להיערך ליישום תקן אחיד שפותח על ידי ארגון ה-OECD, שנקרא CRS (Common Reporting Standard), שנועד לאיסוף מידע אודות חשבונות פיננסיים של תושבים זרים, ודומה  במידה רבה מודל שפותח במסגרת יישום ה-FATCA. התקן נועד לקבוע כללים לזיהוי תושבי חוץ בעלי חשבונות פיננסיים, במטרה לאפשר חילופי מידע אוטומטי בין מדינות לצורך אכיפת תשלומי מס כדין.

המידע שייאסף על ידי מוסדות פיננסיים במסגרת ה-CRS, אודות תושבים זרים, יועבר לרשות המוסמכת במדינה (בישראל וברוב המדינות –  לרשות המסים), לצורך העברתו למדינות התושבות של בעלי החשבונות, באופן אוטומטי ועל בסיס שנתי. כלומר, רשות המסים תעביר את המידע למדינות התושבות של בעלי החשבון, ותקבל מאותן מדינות פרטים לגבי חשבונות של תושבי ישראל המוחזקים בתחומן. על מנת להחליף מידע עם מדינה כלשהי, במסגרת ה-CRS, על רשות המסים הישראלית לחתום על הסכם ספציפי עם רשות המסים של אותה מדינה.

משרד האוצר הודיע באחרונה שישראל התחייבה להחליף מידע, במסגרת ה-CRS, עם מדינות זרות שאיתן יהיה לה הסכם ספציפי, החל מספטמבר 2018. בינתיים, נחתם הסכם כזה רק עם שוויץ. המידע שיועבר יתייחס לשנים 2017 ואילך, ויכלול פרטים אודות חשבונות פיננסיים המוחזקים בישראל בידי תושבי שוויץ או בידי ישויות משפטיות מסוימות שיש בהן לתושבי שוויץ שליטה. על המידע לכלול את פרטי בעלי החשבונות, היתרות בחשבון והכנסות פיננסיות שנתקבלו באותו חשבון.

במשרד האוצר אומרים, כי בימים אלה מגבש מינהל הכנסות המדינה נוסח סופי של תקנות, לצורך העברתן בקרוב לאישור ועדת הכספים של הכנסת, שמכוחן ניתן יהיה ליישם את הוראות ה-CRSבישראל. יישום תקנות אלה ידרוש מהמוסדות הפיננסיים היערכות מורכבת, אשר דומה במהותה להיערכות שנדרשה ליישום הסכם ה- FATCA שנחתם בין ממשלת ישראל וארצות הברית.

עורכת הדין מיקי טמיר, הפועלת מטעם איגוד הבנקים בנושא חקיקת ה- FATCA, אומרת שלישראל לא היתה ברירה אלא לשתף פעולה עם המהלך של FATCA. כולם מבינים שמדינות העולם מגבירות את חילופי המידע, ומבחינת הרשויות, התהליך הזה הוא לטובת כולם, כולל ההסכם במסגרת ה-OECD. "ישראל חתמה על האמנה, יצא תיקון לפקודת מס הכנסה, והשלב הבא הוא הוצאת תקנות, ואז ייכנסו לתוקף הסכמים בילטראליים שישראל תחתום עם מדינות שונות".

מה ההבדל בין ה-FATCA להסכם במסגרת ה-OECD?

טמיר: "בעיקרון, ההסכמים דומים. ב-OECD עשו מהלך משותף עם מתכונת של תקן אחיד, שכולל גם מדינות שהצטרפו לתקן הזה ואינן חברות בארגון. ההבדל המהותי מול ה- FATCAהוא שבארצות הברית, כדי להיות 'US Person' מספיק שאתה אזרח, והדיווחים יכולים להיות על אנשים שלא היו בארצות הברית מעבר לחודש שבו הם נולדו. לעומת זאת, במדינות האחרות זה על בסיס תושבות. כלומר, אזרח צרפתי שהוא תושב ישראל מבחינת המס לא ידווח לרשויות בצרפת".

ומה יקרה, לדוגמה, לאזרח אמריקני תושב צרפת עם חשבון בנק בישראל?

טמיר:  "אם הוא יאותר על ידי הבנקים בארץ כאזרח ארצות הברית, המידע יועבר לאמריקנים, בשל היותו 'אמריקני' על פי FATCA. ואם ישראל תחתום על הסכם לחילופי המידע עם צרפת, המידע ידווח גם לצרפת בשל היותו 'תושב' צרפת".

האם הגופים הפיננסיים מדווחים מהדולר הראשון או מעל 50 אלף דולר?

טמיר: "לגבי דיווחים על פי FATCA, נקבע בתקנות שהגופים הפיננסיים ידווחו רק מעל 50 אלף דולר. במדינות אחרות המדינה מאפשרת לבחור אחרת, כלומר לדווח מסכום יותר נמוך. לדוגמה, קנדה, בריטניה ואירלנד מאפשרות לבנקים להחליט אם לדווח מסכומים יותר נמוכים.

"הבנקים טענו כי ייתכן מצב שאדם בעל זיקה אמריקנית, לפי החוק, החזיק סכום של יותר מ-50 אלף דולר, ומאז שהתחילו לדבר על נושא ה- FATCA הוא משך כספים או העביר לבני משפחה. בבנקים חששו שהרשויות בארצות הברית יטענו שלקוחות משכו כספים מהחשבון רק כדי להתחמק מדיווח. לכן, הוכנס סעיף שמאפשר לבנקים לדווח מתחת ל-50 אלף דולר, אם יש להם חשש שנעשתה פעולה כדי להימנע מדיווח.

"יצוין כי כאשר יהיו דיווחים על פי תקן ה-CRS, מול מדינות ה-OECD עימן תחתום ישראל על הסכמים – הדיווחים יהיו 'מהדולר הראשון'. ה-CRS לא מכיר בפטור על דיווח לגבי חשבונות בסכומים נמוכים."

יש עוד משהו שקיים בישראל ולא במדינות אחרות?

טמיר: "כן, מצאנו עוד הבדל. בחקיקה הישראלית המדינה חייבה את המוסדות הפיננסיים לעדכן אדם לפני הדיווח: תדע לך שאיתרנו אותך כאמריקני ונדווח עליך. הוא יכול לנסות להוכיח שהוא אינו אמריקני, אבל אם הוא לא מגיב, יש למוסד הפיננסי זכות או למעשה חובה על פי החוק, לדווח לאמריקנים את המידע על החשבון".

צמצום ההון השחור

ברשות המסים רואים במהלך חילופי המידע שמתבצע במסגרת חקיקת ה-FATCA, ובעתיד עם מדינות ה-OECD, הזדמנות להעמקת הגבייה. משה אשר, מנהל רשות המסים, אמר בנושא זה, כי כניסתם לתוקף של הסכמי CRS של ישראל עם המדינות החתומות על האמנה תגביר את המידע שיגיע לרשות המסים באשר לחשבונות של תושבי ישראל המוחזקים בתאגידים פיננסים בחו"ל, גם ממדינות שישראל אינה חתומה עמן על אמנה למניעת מסי כפל, וכך תסייע באכיפה שוויונית של המס בישראל ותשלום מס אמת וצמצום ההון השחור.

כפי שהוזכר קודם, בסוף נובמבר 2016 חתמו משה אשר ומזכיר המדינה השוויצרי לנושאים פיננסיים בינלאומיים, יורג גאסר, על הצהרת כוונות בנושא ה-CRS בנוגע לחשבונות פיננסיים, במטרה להגביר את שיתוף הפעולה בנושא חילופי מידע, סיוע באכיפה שוויונית של המס בישראל, תשלום מס אמת וצמצום ההון השחור. המהלך אמור להוביל לקבלת מידע על פעילות של תושבי ישראל בתאגידים פיננסים בשוויץ.

ברשות המסים אומרים, כי צעד זה מתווסף להרחבת היקף שיתוף הפעולה בין המדינות בנושא חילופי מידע, ובעתיד ישראל ושוויץ יחלו להחליף מידע, על פי דרישה, גם על מידע בנקאי. זאת לאור העובדה ששתי המדינות חתמו על האמנה המולטילטרלית בדבר סיוע מנהלי הדדי בענייני מס ואשררו אותה בהתאם לדינים הפנימיים שלהן.

מהלכים אלה מצטרפים לכך שהחל מחודש אוקטובר 2016 נכנס לתוקפו תיקון מספר 14 לחוק איסור הלבנת הון, הקובע כי העלמות מס תיחשבנה במקרים שונים כעבירות מקור לעניין חוק איסור הלבנת הון. כלומר, מעלים המס ייחשב כ"מלבין הון", הכולל סנקציות כבדות המוגדרות בחוק הלבנת הון, כגון סמכות לרשויות המס להחרים ולחלט את רכוש החשוד בהעלמת מס עוד בשלבי החקירה.