האמריקאים, כידוע, מתייחסים ברצינות רבה למערך גביית המיסים שלהם. ה-IRS, רשות המס האמריקאית, זכתהלתהילת עולם בשנות העשרים של המאה שעברה כאשר הצליחה להביא למאסרו של גדול הגנגסטרים אל קפונה, משימה שכוחות המשטרה המקומיים והפדרליים גם יחד לא הצליחו לעמוד בה. כמעט תשעים שנה מאוחר יותר עומד ה-IRS בפני מהלך גרנדיוזי בקנה מידה גלובלי. חקיקה חדשה שעברה בקונגרס, ביוזמת האוצר ורשות המיסים, אמורה להפוך את כל המוסדות הפיננסיים ברחבי העולם לשליחיו ועובדיו של הדוד סם. הבנקים ושאר המוסדות הפיננסיים ימצאו עצמם מחויבים לדווח לאוצר האמריקאי בקביעות על מצבת ההון ורמת ההכנסות של כל אחד ואחד מנתיני ארצות הברית וגם של כל מי שיש להם "זיקה אמריקאית" רלוונטית, כפי שמגדירים זאת האמריקאים.
(Foreign Account Tax Compliance Act) FATCA היא הדרך החדשה שבה מצפה ממשלת ארצות הברית לחסל את תופעת "מקלטי המס" החביבים על חלק נכבד מאזרחיה האמידים. "מדובר ביישום מאוד מרחיב ומרחיק לכת של החוק האמריקאי, שהוא אכן פולשני וחודרני כלפי מדינות אחרות", מגדיר זאת עורך הדין סקוט אננברג, מפירמת עורכי הדין מאייר בראון. המשרד מעסיק כ-1,500 עורכי דין ברחבי העולם שרבים מהם עסוקים בימים אלה במתן שירותים לבנקים ומוסדות פיננסיים אחרים האמורים להתמודד עם ההוראות החדשות מוושינגטון. "עקרונית, מדובר בדרישה מכל מוסד פיננסי ברחבי העולם להפוך לחלק מה'זרוע הארוכה' של ממשלת ארצות הברית, בניסיונה להילחם בתופעה של השתמטות מתשלומי מס, לאכוף את חוקי המס, ולמנוע השתמטות ממס על ידי אזרחי ארצות הברית", מסביר אננברג.
עורכת הדין מיקי טמיר, הפועלת מטעם איגוד הבנקים בנושא החקיקה האמריקאית החדשה, מסבירה כי ביסוד התקנות עומד הרצון של הממשל האמריקאי לאלץ את אזרחיו ואנשים נוספים שהסטטוס שלהם מחייב דיווח לשלטונות המס בארצות הברית (US Personsבלשון החוק – ר' להלן), לשלם את מלוא חובות המס לרשות המיסים האמריקאית.
"מאחר שמדובר בחוק אמריקאי, הוא כביכול אינו מחייב מוסדות פיננסיים ובנקאיים בעולם שאינם אמריקאים", מבהירה טמיר. "אולם למעשה, חוסר שיתוף פעולה עם החוק לא יהיה אפשרי. החל מתאריך קובע, בנקים ומוסדות פיננסיים זרים בכל העולם – FFI (Foreign Financial Institutions ) בלשון החוק– יהיו זקוקים לאישור ה-IRS שהם מקיימים את הוראות החקיקה האמריקאית, כדי להמשיך עסקים כרגיל בפעילות מול מוסדות פיננסיים בארצות הברית ובכל שאר מדינות העולם. לחילופין, מוסד פיננסי, למשל בנק, שלא יצטייד באישור כזה יהיה חשוף לכך שהעברות כספים אליו מארצות הברית יהיו כפופות לקנס משמעותי בצורת ניכוי במקור"..
ה"ניכוי" שבו מדובר הוא למעשה קיצוץ של 30% מכל העברה מארצות הברית לזכות המוסד הפיננסי. מוסד פיננסי או בנק שלא יהיה בעל אישור מה-IRS ייקנס בסכומי עתק גם על העברות שלכאורה אינן קשורות כלל לאנשים עם זיקה לארצות הברית. ההיגיון האמריקאי שמאחורי הקנס הוא שאם הבנק לא יחתום ולא יישם את החקיקה האמריקאית, שמשמעותה הסכמה לגילוי של ה"אמריקאים" שבין לקוחותיו, כל ההעברות שאותו בנק יקבל מארצות הברית ייחשבו כאילו הן העברות עבור אותם "אמריקאים".
עו"ד מיקי טמיר: "מדובר לא רק בעסקות ניירות ערך, קנייה, מכירה או העברת דיבידנדים, אלא גם עסקות השקעה אחרות שישראלים עושים בארצות הברית. ההגדרה של העסקות וההעברות היא רחבה מאוד, ובפועל אלו קנסות ענק שיוטלו על עסקות העברה של כל מוסד פיננסי שלא ייכנס להסכם התואם את החקיקה האמריקאית החדשה.
"חתימת המוסד הפיננסי על הסכם עם ה-IRS תעניק לו מספר זיהוי במערכת המיסוי האמריקנית ובעתיד כל עסקה תכלול את מספר הזיהוי הזה שמאשר כי אין צורך לבצע לאותו מוסד ניכויים במקור. יהיו מוסדות פיננסיים אשר יוכלו להוכיח כי הם פטורים מעריכת ההסכם, אך זאת קבוצה קטנה מבין הגופים הפועלים בישראל. עקרונית, מרבית – אם לא כל הגופים הפיננסיים בישראל, ובהם הבנקים, חברות הביטוח, חברי בורסה ועוד – יהיו חייבים להיכנס לתהליך וליישם את חקיקת FATCA.
"הבנקים הישראלים מבצעים עסקות עם ארצות הברית על בסיס יום-יומי, ולרובם יש גם שלוחות בארצות הברית. ניירות ערך ישראליים רבים נסחרים בארצות הברית ומספר רב של ישראלים, הן כאנשים פרטיים והן כתאגידים, מחזיקים בניירות ערך אמריקאיים. כך שהרלוונטיות של FATCA לגבי FFI בישראל ולשוק הפיננסי הישראלי רבה מאוד. רלוונטיות דומה יש לFATCA לגבי בנקים ולגופים פיננסיים אחרים בכל העולם.
"יישום חקיקת FATCAישפיע השפעה עצומה על כל המערכת הפיננסית הבינלאומית. מוסד פיננסי שלא יחתום על ההסכם ינותק בפועל מקשר עם ארצות הברית, ואף מעבר לכך: הוא לא יוכל לבצע עסקות באופן רגיל עם שום מוסד פיננסי בעולם שחתם על הסכם עם ה-IRS, מפני שמוסדות כאלה יהיו מחויבים לבצע ניכוי במקור על כל עסקה עםFFI שלא חתמו על הסכם כזה".
סחרור מערכות
לצורך יישום החקיקה יש צורך בתקנות שתפורסמנה על ידי משרד האוצר האמריקאי. ב-8 בפברואר השנה פורסמה טיוטה ראשונה של תקנות FATCA אשר מיד הכניסה לסחרור מערכות שלמות של מנהלים ועובדים באלפי מוסדות פיננסיים ברחבי העולם. 400 עמודי טיוטת התקנות נלמדים בימים אלה בשקדנות גם על ידי רגולטורים, משפטנים ומנהלי מחלקות בבנקים מרכזיים ובמשרדים ממשלתיים האחראים על המערכות הפיננסיות. המפקח על הבנקים בבנק ישראל ואנשיו מכירים כמובן את הנושא, אך טרם פורסמה התייחסות רשמית של בנק ישראל ל-FATCA.
בין הנושאים שיגרמו "כאב ראש" רציני ביותר למוסדות הפיננסיים נמצאת שאלת "מיהו אמריקאי". עו"ד ג'ונתן סמבור, אף הוא ממשרד עורכי הדין מאייר בראון, המתמחה בנושאי מיסוי, מסביר כי לארצות הברית יש דרך ייחודית להתייחס לחבות המס של אזרחים ותושבים . לצורך זה קיים הקונספט של "אדם אמריקאי" – US Person הכולל גם תאגידים ומהווה אחד מגורמי הסיבוך הגדולים של החקיקה החדשה.
סמבור: "מזה 100 שנים או יותר נהוגה בארצות הברית הגדרה מרחיבה לצורך חבות המס. ברוב המקומות בעולם חבות המס נקבעת על פי מקום המגורים. בארצות הברית ה-IRS מתעניין גם באזרחים אמריקאיים שאינם תושבי ארצות הברית, כולל אנשים שבעבר היו תושבי ארצות הברית ויש להם אזרחות כפולה או שיש להם רק זכות לתושבות ועבודה – גרין קארד.
"ה-IRS רוצה לדעת הכל על ההכנסה של אותם US Persons גם מחוץ לארצות הברית. העיקרון הוא, שברגע שהאדם מזוהה כאישיות אמריקאית הוא כפוף לחוקי ארצות הברית, ומעתה יהיה על הבנק שאיתו הוא עובד – בכל מקום בעולם – לדווח על ההכנסות של אותו אדם, בין אם מקורן בארצות הברית ובין אם הן נובעות ממקור מחוץ לארצות הברית".
יוסי חיים, מנהל פרויקט FATCA באגף מיסוי בחטיבה לכספים וכלכלה בלאומי, הוא אחד האנשים המתמודדים בשטח עם יישום החקיקה החדשה. ההתמודדות, הוא מספר, החלה הרבה לפני פרסום טיוטת התקנות בפברואר השנה (ר' מסגרת – הרקע ההיסטורי של FATCA).
"החוק עבר ב-2010, והיינו ערים למהלכים האלה של הרגולטור האמריקאי", אומר חיים. "כדי להמחיש עד כמה רב הנטל על בנקים ומוסדות פיננסיים, די אם אזכיר שמוסד המקבל עליו את כללי FATCA מתחייב למעשה להתחיל בתהליך של זיהוי לקוחות על פי שבע אינדיקציות מחייבות. אינדיקציות אלה כוללות:
- אזרחות או תושבות אמריקאית או בעל גרין קארד
- מי שנולד בארה"ב
- כתובת החשבון בארה"ב
- הכתובת היחידה שיש לחשבון הינה "in care of" או "hold mail"
- הוראות קבועות בחשבון להעברת כספים לזכות חשבון בארה"ב
- ייפוי כח או זכות חתימה בחשבון למישהו עם כתובת אמריקאית
- מספר הטלפון המשויך לחשבון הינו בארה"ב
"לפי הערכות שונות, בישראל לבדה חיים כ-200 אלף אמריקאים או אנשים המתאימים לאחת האינדיקציות האלה. חלקם הגדול לא הזדהו כאמריקאים כאשר פתחו חשבונות בנק בישראל, כי לא היתה דרישה כזאת בעבר. כעת, הבנק חייב להתחיל לזהותם על פי האינדיקציות הנ"ל. אין הבדל לצורך זה אם מדובר בתושב ישראל או בתושב חוץ. אנחנו חייבים קודם כל לפתח אפליקציה שתאפשר לזהות את כל האינדיקציות – או כל אחת מהן – לגבי כל אחד ואחד מלקוחות הבנק. בהנחה שהשלב התפעולי בוצע ואותרה אינדיקציה, מגיע שלב הפנייה הישירה ללקוח.
"ברגע שהבנק יזהה אדם כאמריקאי – או יזהה 'פוטנציאל לאמריקאיות' לפי אחת האינדיקציות – הוא חייב לפנות לאותו לקוח ולתשאל אותו לגבי ה'אמריקאיות' שלו. במקרה שהתשובה מעלה שמדובר באמריקאי, יש לבקש מהלקוח לחתום על טופס מיוחד (9-W) המאשר כי אותו אדם ממלא את חובותיו כלפי שלטונות המס האמריקאים. בנוסף, על הלקוח לחתום על כתב ויתור על סודיות בנקאית – חתימה שתאפשר לבנק להתחיל לדווח לרשות המס האמריקאית על כל פעולותיו וחשבונותיו.
"אם הלקוח מגיב וטוען שהוא איננו אמריקאי, יש לגבות זאת בהוכחה: למשל, דרכון של מדינה אחרת או מסמך מיוחד – ויתור על האזרחות האמריקאית. יש מצב שניתקל בלקוח עם 'אינדיקציה חיובית' לאמריקאיות אך הוא אינו מוכן לשתף פעולה – לחתום על טופס 9-W או להוכיח שאיננו אמריקאי. במצב כזה, על פי חקיקת FATCA, על המוסד הבנקאי לנכות לאדם זה במקור 30% מכל תקבול שיגיע אליו ממקור או מנכס אמריקאי. אבל בכך לא די, ייתכן שבשלב מאוחר יותר, הבנק ייאלץ לסגור את חשבונו של ה'סרבן' הנ"ל. וזה לא נגמר בלקוח הבודד. בעתיד,FFI הרוצה להמשיך ולפעול מול המערכת הפיננסית האמריקאית לא יוכל כלל לבצע עסקות עם מוסדות פיננסיים שלא יישמו את FATCA".
מבחינת המערכת הבנקאית, השורה התחתונה היא כי מדובר במיזם תפעולי אדיר בהיקפו,שלדברי חיים, לא היה כמוהו מאז התמודדו מוסדות פיננסיים עם האתגר של "באג 2000".בבנק לאומי פועלים כבר כיום שישהפרויקטים הקשורים להתארגנות המערכות הממוכנות בתוך הבנק, כדי שיעמדו בתקנים החדשים של FATCA. חיים מעריך שכמעט כל מוסד פיננסי בעולם – וכמובן בישראל – יצטרך להשקיע בהתאמת המערכות כ-5 עד 10 מיליון דולר, כך שסך ההוצאה הגלובלית על המהלך צפויה להסתכם בעשרות מיליארדי דולרים שיתווספו לסעיף ההוצאות במאות אלפי FFI ברחבי העולם.
שאלת הסודיות
ההוצאה הכספית האדירה היא רק חלק מהתסבוכת. "כאב ראש" חמור אף יותר מטריד את עולם הבנקאות ברחבי העולם סביב שאלת הסודיות הבנקאית המקובעת בחוקיהן של מדינות רבות בעולם. יישום חקיקת FATCA בצורתה המקורית, מסבירה עו"ד מיקי טמיר, מעלה בכל העולם שאלות של סתירות אפשריות בין הדרישות של האמריקאיים לבין דרישות הרגולציה המקומית, וקיים אתגר משמעותי למציאת פתרון אשר יאפשר לגופים לפעול על פי דרישות האמריקאיים ועדיין לפעול על פי כל הוראות החוק המקומיות החלות עליהם.
לאחר שהאמריקאים קיבלו הערות רבות לגבי החקיקה בשלבים קודמים, הם מנסים ללכת לקראת המדינות השונות ויחד עם פרסום טיוטת התקנות בחודש פברואר, פורסמה הצהרה משותפת של משרד האוצר האמריקאי וחמש מדינות אירופאיות (גרמניה, צרפת, אנגליה, איטליה וספרד), לפי ההצהרה, המדינות הללו יפעלו להשגת הסכם בין-מדינתי. על פי הסדר זה, המידע אשר הגופים הפיננסיים יאספו על פי חקיקת FATCA לא יועבר על ידם ישירות ל-IRS האמריקאי, אלא יועבר לממשלה המקומית וזאת תעביר אותו, באופן ממוחשב, לממשלת ארה"ב.
לכל המדינות שחתומות על ההודעה יש כבר כיום אמנות מס עם ארה"ב. בהודעה מפורטים עקרונות ההסכם, כאשר אחד מהם הינו הדדיות במסירת המידע. במילים אחרות: גם הגופים הפיננסים האמריקאים ימסרו מידע על אזרחים זרים המחזיקים אצלם חשבונות. נראה שממשלת ארה"ב תהיה מוכנה להיכנס להסכמים כאלה גם עם מדינות אחרות.
מהלך זה, אם אכן יבשיל לכלל ביצוע (חלק מהמומחים מטילים בכך ספק), יהפוך את FATCA למהלך פחות חד-צדדי, המאפשר גם הדדיות בין מדינות. מדינה שתיכנס להסכם כזה, תהיה זכאית לדרוש שקיפות דומה מממשלת ארצות הברית לגבי אזרחים ותושבים שלה שהם בעלי חשבונות בנקים בארה"ב. ייתכן על כן מצב, שבו בנקים אמריקאים, בדומה לבנקים הישראלים, ימצאו עצמם לפתע נאלצים לקיים בדיקות אינדיקטיביות מקיפות ומפרכות על מנת לגלות מי מבעלי החשבונות שלהם הוא בעל מאפיינים או אזרחות של מדינה זרה. הם יצטרכו לדאוג להעביר את הפרטים על חשבונותיו של אותו אדם לאותה מדינה, על פי דרישתה, דרך הרשויות של ממשלת ארה"ב, כתמונת ראי להעברת המידע מחו"ל אל וושינגטון.
המהלך הינו בשלבים התחלתיים ולא ברור האם יבשיל לכלל ביצוע, כאשר בכל מקרה הגופים הפיננסים בעולם ובישראל חייבים לערוך את הבדיקות מול כלל לקוחותיהם ולהיערך ליישום החקיקה במועד הנדרש.
חשוב לציין כי לגבי לקוחות של בנק או כל מוסד פיננסי אחר, אשר יישם את החקיקה, ואשר אין לגביהם כל אינדיקציה אמריקאית, אין לחקיקת FATCA כל השלכה. כאשר בנק מיישם את החקיקה האמריקאית, הרי כל לקוחות אותו בנק (כולל אלה שאותרו כאמריקאים ושיתפו פעולה עם ההליכים הנדרשים) יקבלו את כל כספם כרגיל. ההשלכה היחידה תהיה שהבנקים והגופים הפיננסיים האחרים יהיו חייבים לדווח לאמריקאים, באופן שוטף, את המידע הנדרש לגבי הלקוחות שאותרו כאמריקאים וחתמו על הסכמה להעברת המידע עליהם. המידע שיועבר דומה במהותו למידע שמדווחים באופן שוטף בנקים אמריקאים לרשות המיסים שלהם, לגבי כלל לקוחותיהם.
רק במקרה שבנק מסוים (או גוף פיננסי אחר) לא יישם את החקיקה האמריקאית, ולקוח ישראלי מחזיק באותו בנק ניירות ערך אמריקאים, הלקוח צפוי לניכוי של 30% על כספים שמגיעים לו, כגון דיבידנדים שמקורם באותם ניירות. סביר ביותר שהדבר לא יקרה, שכן הבנקים בישראל נערכים במרץ רב ליישום החקיקה.
חקיקת FATCA אמורה להיכנס לתוקף בהדרגה, כאשר התנעה ראשונית של התהליך נקבעה לעוד כשנה, ב-1 ביולי 2013. בין המהלכים הראשונים שבנקים נדרשים לבצע: הצהרה של מנהל שלא הייתה קיימת בבנק מדיניות שנועדה לסייע ללקוחות להסתיר את זהותם האמריקאית. הצהרה זו צריכה להיות כבר בתוקף מאוגוסט 2011 כאשר הוצאו ההודעות על תקנות FATCA העתידיות. ההצהרה צריכה להיחתם עד סוף יולי 2013 ותוקפה יהיה רטרואקטיבי לאוגוסט 2011.